קצפת וסוסים ליד פריס
הפעם אמליץ לכם על נסיעה לכיוון צפון, אל שאנטיי – CHANTILLI הממוקמת כמה עשרות ק"מ מצפון לפריס. מדובר בעיר קטנה הנמצאת במחוז OISE. העיר עצמה נראית יותר כמו עיירה קטנה והיא מפורסמת בזכות הטירה המדהימה שבה – CHATEAU DE CHANTILLY. עוד היא מפורסמת בזכות אורוות הסוסים ומוזיאון הסוסים שבה, ולקינוח מפורסמת העיירה גם בזכות הקצפת, או יותר נכון קרם השאנטיי אשר המצאתו מיוחסת לשף הטירה, ואטל VATEL, עוד במאה ה – 17. אגב, יש וריאציות רבות לקצפת שאנטיי, בשורה התחתונה מדובר בשמנת מוקצפת עם אבקת סוכר ווניל, כשבעצם לקחו את שמו של הקרם והצמידו אותו לכל מיני פיתוחים שלו.
אל שאנטיי מגיעים באמצעות רכבת היוצאת מתחנת GARE DU NORD. מדובר בתחנת הרכבת הצפונית של פריס (בפריס יש כמה תחנות רכבת גדולות), ממנה יוצאות רכבות לכיוון צפון ובכלל זה ליעדים בתוך פריס ומחוצה לה, כמו בלגיה למשל. כרטיס נסיעה ניתן לרכוש בקופות, מומלץ לבקש את לוח הזמנים של הרכבת לכיוון חזור על מנת לתכנן את הזמן. הנסיעה מפריס שאנטיי קצרה יחסית ואורכת כ 40 דקות, פחות משעה ואתם בעולם אחר מהעיר התוססת וההומה. רדו בתחנת CHANTILLY GOUVIEUX ומשם גם ללא הסבר מפורט תוכלו להבין לאן ללכת. הכיוון הכללי הוא מזרחה מהתחנה, אני מעריכה שיש אפשרות לקחת תחבורה כלשהי מהתחנה אל הארמון, אבל מי שמסוגל ללכת אני ממליצה בחום. מדובר בעצם במרחב עצום של ירוק, ירוק ועוד ירוק. מדשאות, יער, פשוט מרהיב, ומרחוק ניצבת לה הטירה והדרך אליה מקסימה ומרגשת. ההליכה בתוך המרחב הירוק והעצום הזה איננה קצרה מאוד, אבל מצד שני גם אין כל רצון שהיא תגמר. בדרך לטירה נמצא גם ההיפודרום, שהרי אחד מסמלי העיירה הן האורוות המלכותיות ומוזיאון הסוסים. אם תחום הסוסים והרכיבה מעניין אותכם, מומלץ להכנס למוזיאון, אני באופן אישי דילגתי עליו והלכתי ישר אל מרחב הטירה והגנים.
באופן כללי החלק האהוב עלי יותר בטירות ובארמונות הוא הגנים. אף פעם לא הבנתי למה כל ה"לואים" האלו היו צריכים כל כך הרבה חדרים, כל כך הרבה מיטות, כל כך הרבה שולחנות….זה תמיד היה נראה לי מוזר ואני זוכרת את עצמי עוד כילדה קטנה בוורסאי ובארמונות הלואר, תוהה מה הפשר. לעומת זאת, הגנים הצמודים לאותם ארמונות תמיד הדהימו אותי והיה לי מאוד ברור למה הם שם. בכל מקרה, הטירה בשאנטיי נחשבת לאחת המעניינות, דווקא בגלל אוסף האמנות – MUSEE CONDE הייחודי שבה שמוערך כאחד הטובים ביותר, אחרי הלובר שבפריס. תוכלו למצוא באוסף בין השאר יצירות של רפאל, פרה אנג'ליקו, דלקרואה, אנגר ועוד רבים וטובים. לגבי הסיור בטירה עצמה, לכל אחד הקצב שלו, יש כאלו שאוהבים לחקור כל פרט ופרט בכל חדר וחדר ולא מדלגים על שום דבר, לעומתם יש אנשים אשר סיור פחות מעמיק מספק אותם. לא משנה מה גישתכם לעניין, אני ממליצה להשאיר מספיק זמן לשיטוט בגנים המדהימים הצמודים לטירה. מה שאהבתי מאוד בגנים של שאנטיי הוא העובדה כי חלק גדול מהחלק הירוק של הטירה הוא בעצם מעין יער/חורש אשר אינו מהוקצע ומדויק כמו החלק של הגנים הקרוב יותר לטירה. מדובר בתחושה של טיול בטבע ולא בתוך גן ששרטט אדריכל. האווירה באזור הפראי יותר ממש קסומה ונותנת תחושה של יער מהאגדות, במיוחד כשמגיעים לאזור – LE HAMEAU, שהוא מעין כפר קטנטן בתוך החורש, בו תמצאו בתים קטנים הנראים כאילו נלקחו מהסיפור של עמי ותמי, פשוט חוויה. האמת היא שכאשר הגעתי לגנים לא ידעתי על קיומם של בתים אלו, וכאשר פגשתי בהם הרגשתי כאילו הכניסו אותי לאגף חדש של יורודיסני, ממש תחושה של סרט ישן. גם כאן קשה להגיד כמה זמן כדאי להקדיש לסיור בגנים, אני באופן אישי מסוגלת לטייל ללא הגבלת זמן בירוק הירוק הזה, כמובן שמדובר בהעדפה אישית וכל אחד על פי העדפותיו.
