את הבלוג הנוכחי הקמתי מתוך אהבה לפריס ולתחום הפטיסרי. שיתפתי אותכם לאורך הדרך באהבתי לעיר האורות, המלצתי לכם על מקומות מעניינים לבקר בהם, על פטיסרי ובולנזרי שלא כדאי לפסוח עליהן ואפילו פוסט על שירותים ציבוריים העלתי. את הפוסטים כתבתי מכאן, מישראל, כשכל המידע התבסס על ניסיוני האישי ועל חוויות שצברתי במהלך הביקורים הרבים שלי בפריס.

מקורבים אלי, וגם אלו שלא מכירים אותי באופן אישי ורק קוראים את הבלוג, יודעים שפריס מבחינתי היא חלום. חלום של עיר, של תרבות, של אווירה. מרכז של יצירתיות, אומנות, תרבות קולינרית עשירה, שפה מדהימה ועוד הרבה הרבה. חלום הוא משהו שנתפס בדרך כלל כבלתי מושג, אנחנו חולמים על דברים, מפנטזים עליהם ופחות מביאים את עצמנו לממש אותם ולהפוך אותם למציאות שלנו. לפעמים אנחנו גם נהנים מזה שחלום הוא רק חלום, כי הוא משאיר לנו כמיהה למשהו גדול מהחיים, משהו שתמיד נוכל לשאוף אליו ולחתור אליו, גם אם אף פעם לא נשיג אותו.

אז את חלום הקונדיטוריה כבר הגשמתי בצורה כלשהי, כפי שכבר פרטתי בפוסטים קודמים, וכמובן שאחריו התחזקו והתחדדו חלומות אחרים. אחד החלומות הגדולים והמרכזיים שלי הוא לכתוב לכם פוסטים מפריס, כן כן ממש לגור בעיר, לחוות אותה, להכיר אותה וממש להרגיש מקומית. אז חלומות אכן לעתים מתגשמים, וזהו הפוסט האחרון אותו אני כותבת מישראל. בימים הקרובים אעבור לגור בפריס ואין מאושרת ממני. מבטיחה להמשיך לעדכן משם והפעם בצורה יותר "מקומית" ועם הרבה מידע אשר לא נחשפים אליו כתיירים לרגע בעיר.

מאחלת לכם שתגשימו כמה שיותר חלומות!

אשמח אם תמשיכו לבקר כאן

שלכם

שרון