עיר האורות מספקת לנו אפשרות לבקר בעשרות מוזיאונים שונים ומגוונים. העיר עמוסה בתערוכות קבועות ומתחלפות, מוזיאונים קטנים וגדולים, מוכרים וסמויים. בדרך כלל, כאשר אנחנו חושבים על מוזיאונים אנחנו מדמיינים מקומות עמוסי פסלים וציורים, מקומות בהם ניתן לחוש את ההיסטוריה, ללמוד על תרבויות שונות ולהיות ולו לכמה רגעים קרובים ליצירות מופלאות אשר מקובצות להן ביחד במתחם אחד. לצד המוזיאונים הקלאסיים, ניתן למצוא בפריס גם מוזיאונים "נישתיים", אשר עוסקים בנושא מסוים, שאינו דווקא יצירות אומנות מוכרות. כזה הוא "מוזיאון השוקולד" – CHOCO STORY.

שוקולטיירים מובילים, בתי ספר לשוקולד, סלון שוקולד וחנויות מתמחות בתחום השוקולטרי – פטיסרי, כל אלו כבר קיימים בפריז מזה שנים רבות. בשנת 2010 הצטרף, באופן טבעי, גם מוזיאון השוקולד לענף השוקולד הפריסאי ובכך השלים בעצם את התמונה השוקולדית של פריז. האמת היא שלאור מרכזיותו של השוקולד בפריז, הן כתוצר בזכות עצמו, והן כאחד מחומרי הגלם החשובים ביותר בתחום הפטיסרי, מוזר שרק לאחרונה נפתח מוזיאון השוקולד בעיר. המוזיאון הוא בעצם חלק מרשת של מוזיאוני שוקולד אשר החלה את דרכה בבלגיה, לאחר מכן נפתח הסניף בפראג והסניף הפריסאי הנו השלישי במספר.

מאיפה מגיע השוקולד? כמה שנים קיים השוקולד? מי המציא אותו? האם המתוק הזה בריא? האם הוא גדל על העצים? השוקולד מעורר בנו כל כך הרבה תחושות וגורם לנו לשאול מגוון של שאלות. לאחרונה, לאור התחזקות ענף הפטיסרי והשוקולטרי בעולם כולו, הפך העיסוק בחום המתוק הזה מרכזי מאוד בעולם הקולינרי, וגם חובבנים וסתם אוהבי גורמה מעוניינים להרחיב ולהעמיק את ידיעותיהם בתחום. מוזיאון השוקולד מרכז עבורנו אוצר של מידע שכל כולו שוקולד. 4000 שנה של היסטוריה שוקולדית, מאז ימי האצטקים ועד ימינו אנו במעבדות של פייר ארמה וז'אן פול הבין.

המוזיאון מורכב משלושה חלקים, אשר מציגים בצורה מרשימה את היסטוריית השוקולד. המוזיאון עשיר במידע אשר מובא בשלוש שפות (צרפתית, אנגלית וספרדית), ואין מדובר בעניין של מה בכך בצרפת שמקדשת את השפה הצרפתית. בנוסף, תוכלו למצוא בו מגוון עצום של כלים, החל מכלי ייצור השוקולד על כל שלביו, עובר בכלי הגשה, קנקני משקאות שוקולד, אריזות, פרסומות ועוד ועוד. האוסף עצום, ולמביני עניין הרי שמדובר ממש במאגר מדהים של מידע.

החלק הראשון של המוזיאון מציג את עץ הקקאו ופולי הקקאו (כן כן, הקקאו הוא פרי) ועוסק בתקופה הקדומה ביותר בה נעשה שימוש בקקאו. בני המאיה, האצטקים והאולמקים היו הראשונים שעשו שימוש בקקאו, בתקופה זו הוכן מהקקאו משקה מר מאוד אשר הוכן ממוצקי הקקאו, מים, תבלינים ולעתים גם תוספת כמה טיפות דם. בימי השבטים הללו, נחשב משקה הקקאו לאוכל האלים. אך לא רק האלים זכו להיות מכובדים על ידי הקקאו. באותה תקופה, שימשו פולי הקקאו גם למסחר – על מנת לרכוש עבד, למשל, היה על הרוכש לשלם עבורו 100 פולי קקאו.

לאירופה הגיע השוקולד בשנת 1528. החלק השני של המוזיאון מציג את הגעת השוקולד לאירופה, הוספת הסוכר לשוקולד על ידי הספרדים, התפתחות משקה השוקו החם, או בצרפתית "שוקולה שו" על כל כליו וסגנונותיהם, התפתחות תעשיית השוקולד, התפתחות המכונות, הפרסומות הכל כך מזוהות עם השוקולד ועוד ועוד. אגב, אפילו כאן תוכלו למצוא את הנקודה היהודית, ההערכה היא כי היהודים הם אלו אשר הביאו את ייצור השוקולד לצרפת במאה ה 17, לאחר שנמלטו מפורטוגל, הגיעו לעיר ביון וביחד עמם השוקולד.

שוקולד טוב לבריאות, זה מה שתלמדו בחלקו האחרון של הסיור במוזיאון השוקולד. בנוסף, תוכלו לצפות בהדגמה של הכנת פרלינים על ידי שוקולטייר, בתוך מתחם הדגמה. מדובר בהדגמה קצרה וקולעת, במהלכה מוצגת שיטה אחת של הכנת פרלינים (יש כמה שיטות) וכן תוכלו לטעום סוגים שונים של שוקולד ומאותם הפרלינים אשר הוכנו בהדגמה. תשומת לב כי ניתן לקחת חלק בסדנאות שוקולד קצרות הנערכות במקום, הן כיחידים והן כקבוצה (הזמנה מראש).

המוזיאון מתאים לכולם – גדולים קטנים, חובבים וסתם מתעניינים. אם אתם מגיעים עם ילדים, הרי שרוב המוזיאון הוא היסטורי במהותו, אך על מנת לעניין את הילדים מועבר סיפור השוקולד גם באמצעות תצוגת פליימוביל בתאים קטנים ומוארים, הממוקמים לצד התצוגה של ה"גדולים" בגובה המתאים לקטנטנים. כן, יקבלו הילדים הגדולים יותר מעין כתב חידה אשר ילווה אותם במוזיאון ויגרום להם להתעניין במידע הרב שהוא מספק. כמובן שעבור הילדים גולת הכותרת היא ההדגמה שבסוף הסיור ובכלל זה טעימת הפרלינים…טוב נו, גם עבור המבוגרים…