עמק השוקולד של VALRHONA וגם אפשרות לזכות בטעימות יין ושוקולד

הזהב החום (צילום: שרון היינריך)

ריח השוקולד שדבק בכל בגדיי, למרות שהייתי עטופה היטב בחלוק, בכובע ובכיסויי נעליים, המשיך ללוות אותי כל הדרך חזרה מאזור רון אלפ לפריז. נסיעה של שעתיים ורבע ברכבת מהירה ואני שוב בלב לבה של העיר הסואנת, רגע אחד בעיירה קטנה עם פטיסרי אחת ורגע אחר במרכז הפטיסרי העולמי, מוקפת בהמוני אנשים הנכנסים למחילות התת קרקעיות וחוזרים לבתיהם אחרי יום עבודה מעייף. קשה לסכם יום חווייתי שכזה, אבל הבטחתי לכתוב לכם כמה שיותר וכך אעשה, בכל זאת, לא בכל יום אתם זוכים לקבל דיווח על יום שלם במפעל השוקולד של VALRHONA. ומכיוון שבאירוע חגיגי עסקינן, הרי שאם תגיעו לסוף הכתבה תוכלו לקבל אולי אפשרות לביקור של טעימות יין ושוקולד משובח ביקב התשבי, היבואנים הרשמיים של ולרונה לישראל.

 
נהג מונית ממתין לי בתחנת הרכבת של VALENCE העיר ה"גדולה" הקרובה ביותר לעיירה TAIN L'HERMITAGE בה ממוקם כבר עשרות שנים מפעל השוקולד ולרונה. מי היה מאמין שמעיירה כה קטנה, השוכנת באזור הדרום (DROME) יוצא אחד השוקולדים הטובים בעולם לכ 75 מדינות. אגב, השוקולד הוא לא המוצר היחיד המפורסם של TAIN, גם יינות מעולים מיוצרים במקום, כשהיקב המוכר ביותר באזור הוא שפוטייה – CHAPOUTIER. בדרך, הנהג המיומן מסביר לי שיש כמה מתחמים של ולרונה באזור – המפעל הישן, הממוקם במרכז העיר כבר עשרות שנים בו עדיין מייצרים חלק מהמוצרים, בצמוד אליו בית הספר הגדול לשוקולד, חנות המפעל ומרכז המבקרים החדש של ולרונה. מתחם ייצור נוסף וחדש יותר (קיים כ 10 שנים), ממוקם כ 3 ק"מ ממרכז העיר ובו מיוצרים רוב המוצרים של החברה.
פעם היו מובילים בה שוקולד, היום היא עומדת בכניסה למפעל ולרונה (צילום: שרון היינריך)

 

אנחנו מגיעים למפעל החדש יותר, שם מחכה לנו הג'ר, מנהלת המכירות של ולרונה במזרח התיכון. את הג'ר אני מכירה כבר כמה שנים, ולאחרונה עת ביצעה לי סדרה של טעימות שוקולד חדש, הזמינה אותי גם לבקר במפעל. כמובן שלא הייתה מאושרת ממני, שהרי מדובר באחד המקדשים מבחינתי, ולבקר בתוך המקום בו ממש מייצרים את הזהב החום הזה זו בוודאי חוויה. בתחילה אני צופה בסרט על עולם הקקאו והשוקולד, אחד מני סרטים רבים שראיתי בנושא ובכל פעם אני לומדת משהו חדש על העץ המופלא הזה. הג'ר מסבירה לי שהפולים בהם עושים שימוש בולרונה מגיעים בעיקר מדרום אמריקה ויש גם מעט המגיעים מגאנה. עצי הקקאו גדלים באזור קו המשווה, לאור הצורך שלהם בתנאים מאוד מסוימים. מדובר בתעשייה מרתקת, שמתחילה במטעי קקאו משפחתיים ומסורתיים, בהם מתבצעת עבודת קטיף הקקאו, ייבושו ואריזתו בשקים לשילוח לחברות השוקולד הגדולות. יש ביקורת רבה על התעשייה הזו לאור העובדה כי מגדלי הקקאו עובדים בתנאים קשים ומשתכרים שכר זעום, כיום יש ניסיונות להפוך גם את העולם הזה לעולם הוגן יותר במסגרת FAIR TRADE. פולי הקקאו נבחרים בקפידה על ידי אחראי הרכש של ולרונה ומתבצעות להם בדיקות איכות טרם עזיבתם את המטע ועם הגעתם לצרפת. דגימות נשלחות מהמטעים ומהנמלים למעבדה ב TAIN ושם נחרץ גורלם של הפולים. רק הטובים ביותר יגיעו למפעל ויעברו תהליך ארוך עד להפיכתם לזהב המתוק.

כשמייצרים שוקולד בכזו אווירה, אין פלא שהוא יוצא משובח (צילום: שרון היינריך)

 

"ולרונה נבחרה לאחת מ 10 מקומות העבודה הטובים ביותר בצרפת. העובדים נהנים מאוד להגיע לעבודה ומיד תראי שהם תמיד מחייכים". נו בוודאי, אני חושבת לעצמי, איך אפשר לא לחייך כשריח שוקולד משכר חודר לך דרך נקבוביות העור וממלא את כולך. אבל האמת היא שמדובר בעבודה קשה מאוד, רועשת, לעתים במתחמים קרים, לעתים במתחמים חמים, מפעל. אני מקבלת הוראות קפדניות, ראשית מורידים את כל התכשיטים, לאחר מכן לובשים בגדי מנתחים כולל חלוק, כובע, מגיני נעליים וכמובן חיטוי ידיים. נעים לי לחשוב שכך מתייחסים לשוקולד שאני אוכלת. אנחנו מתחילות לעבור בין המתחמים השונים של המפעל, החל באזור אחסון פולי הקקאו ועובר בכל שלבי הפיכתם למוצר המוגמר. אחד המתחמים שהרשימו אותי ביותר הוא המקום שבו הופכת עיסת הסוכר, הוניל והקקאו לשוקולד של ממש. זה נראה כמו קסם, אבל זה ממש קורה שם וברגע שזה קורה, זה השלב בו ריח השוקולד עוטף אותי ולא עוזב אותי לשעות ארוכות. בכל אזור אנחנו טועמות מכלים מיוחדים המונחים בצד ורק מהם אפשר לטעום, כל מגע יד אדם אסור וההקפדה הרמטית.

המוצרים של ולרונה: פרלינה, שקדים מצופים ושוקולד במגוון אחוזי קקאו (צילום: שרון היינריך)

 

אנחנו עוברות ממתחם הפקת השוקולד מהפולים, למתחם ייצור הטבלטים, אותן טבלאות שוקולד ענקיות של ולרונה, המגיעות בגודל של 1 ק"ג ונמכרות בעיקר לשף פטיסיירים ושוקולטיירים. כל כך מדהים לראות את כל המולדים (תבניות) מתמלאים בשוקולד נוזלי, ובסוף התהליך מתהפכים להם באמצעות המכונות המתוחכמות ומשחררים יציקה של שוקולד מעולה. משם עברנו למתחם הטבלאות הקטנות יותר לצריכה ביתית, למטבעות השוקולד המפורסמים של ולרונה הנמכרים בשקים, לבונבוני השוקולד ועוד ועוד. אני לא מפסיקה להתלהב, ממש כמו ילד בחנות ממתקים. "כמות השוקולד המיוצרת על ידי ולרונה היא קטנה יחסית לחברות השוקולד האחרות, אנחנו מהווים רק 0.1% מכלל שוק השוקולד". כזו חברה קטנה וכל כך הרבה "רעש" חיובי, כל כך מתאים לתפיסה הצרפתית של חשיבות האיכות ולא הכמות. ולרונה, למרות שמה שיצא למרחוק, היא חברה קטנה מאוד, כמעט משפחתית, 500 עובדים מהאזור, האחראים לכך ששוקולטיירים ושף פטיסיירים מכל העולם יוכלו ליהנות משוקולד איכותי ביותר.

מרכז המבקרים של ולרונה, חוויה לכל גיל (צילום: שרון היינריך)

 

אנחנו עוברות למתחם הישן יותר של המפעל, הנמצא ממש במרכז TAIN. המפעל הוקם בשנות העשרים של המאה ה 20, אבל המותג ולרונה נולד בעצם בשנת 1947. כיום, עדיין ממשיכים לייצר במבנה ההיסטורי הזה, בעיקר את בונבוני השוקולד ואת המוצר האהוב עלי ביותר, הפרלינה. "העובדים יכולים לטעום כמה שהם רוצים מהמוצרים שנמצאים בקו הייצור", מסבירה הג'ר. "כמובן שבכל פס ייצור יש יחידות שיוצאות לא מושלמות ואת אלה מורידים באופן מיידי מהקו. הרעיון הוא שאם יש אפשרות להתיך מחדש את השוקולד, הרי שהוא יעבור להתכה ואם לא, הרי שהוא יועבר לתרומה לארגונים נזקקים מהאזור". הפרלינה של ולרונה הוא קסם עבורי, והוא מיוצר בכמות מינורית יחסית. הג'ר מסבירה על ההבדלים בין סוגי הפרלינה השונים, על אחוזי השקדים והאגוזים שיש בפרלינה, על הקלייה והקרמול. נתון מעניין המשפיע לא רק על הפרלינה, אלא על כל הממרחים התעשייתיים, החטיפים וכו, הוא שבשנת 2014, מחיר אגוזי הלוז המהווים חלק עיקרי בפרלינה, עלה מאוד לאור משבר בענף שנובע מתנאים מטאורולוגים בעייתיים באזורי הגידול של האגוזים בתורכיה. בולרונה מכירים את הנתון הזה, אבל כמובן שיצור הפרלינה ממשיך ללא הפסקה.

אחת מכיתות הלימוד בבית הספר של ולרונה, כאן הכל מתחיל (צילום: שרון היינריך)

 

מאחורי המפעל הישן, ממוקם משנת 1989 בית הספר לשוקולד של ולרונה – L'ECOLE DU GRAND CHOCOLAT. מדובר בבית הספר הראשי של ולרונה, אליו מגיעים שוקולטיירים ושף פטיסיירים מכל העולם על מנת להשתלם ולהתמקצע בהכנות שוקולד וקינוחי שוקולד. בולרונה מתייחסים ברצינות רבה לבית הספר והשף פטיסיירים שעובדים בו, נאמנים למטרתם להפיק ממוצרי החברה את המיטב, ולהעביר את הידע לכל העמיתים שלהם ברחבי העולם. בבית הספר ב TAIN יש 12 שפים האחראים על הקורסים, בנוסף הם נשלחים מדי פעם אל הלקוחות על מנת לעבוד עמם בשוקולטרי ובפטיסרי עצמן במטרה לעזור להם להטמיע את המוצרים בצורה הטובה ביותר והמתאימה ביותר ללקוח. במקביל להעברת הסדנאות, מעורבים השפים גם בפיתוח המוצרים החדשים, בשילוב עם מהנדסי המזון. השפים בבית הספר הם בעצם ה"לקוחות" הראשונים של כל שוקולד חדש, הם הראשונים שעושים בו שימוש והראשונים שמרכיבים מתכונים בו הוא משולב, אותם הם מעבירים ללקוחות בכל העולם. כ 900 מקצוענים מגיעים מדי שנה לבית הספר, אבל לא רק מקצוענים. במקום פיתחו מחלקה שלמה של סדנאות קצרות בנות חצי יום עד יומיים לחובבנים. מחלקה זו נקראת מחלקת הגורמה והיא מושכת אליה חובבנים מהאזור ומכל העולם. כך, ניתן להשתלם במגוון נושאים כמו שוקולד, קינוחי שוקולד, גלידות מאפי בוקר ועוד וללמוד באחד המקומות המרתקים בעולם. המחירים נעים בין כ 97 יורו לסדנא של חצי יום, 185 יורו לסדנא של יום (כולל ארוחת צהריים) ל 313 יורו לסדנא של יומיים (כולל ארוחת צהריים). לטעמי, מדובר בחוויה מיוחדת במינה, ואם אפשר לשלב הגעה לאזור במסגרת הביקור בצרפת, הרי זה נהדר.

חלק מצוות השוקולטיירים והשף פטיסיירים המלמדים בבית הספר של ולרונה, מקסימים (צילום: שרון היינריך)

 

בולרונה מקפידים מאוד על שילוב העובדים בפיתוח הטעמים, ועל קבלת משובים מילוליים מלקוחות, המתארים בצורה מפורטת את החוויה מכל שוקולד ושוקולד. בכל יום בדיוק בשעה 11:00 מתקיימת טעימת שוקולדים. כל עובד המעוניין להשתתף בטעימה, מתייצב בשעה 11:00 במקום בו מתקיימות הטעימות. בין אם מדובר בעובד ממחלקת הלוגיסטיקה, או ממחלקת ייצור הפרלינה, העובדים חווים את דעתם על השוקולד, מדברים עליו, משתפים בתחושות שהוא מעורר בהם ובמילים שיכולות לתאר את התחושות הללו. כך, לומד צוות פיתוח המוצרים איך נתפס השוקולד אצל הלקוחות, אילו רגשות הוא מעורר אצלם וכו. כמובן שעובדי המפעל הם לא הנסיינים היחידים, גם צוות בית הספר לשוקולד והלקוחות משתתפים בטעימות השוקולד וכל חוות הדעת מועברות באופן מסודר לצוות הפיתוח. ונסה, הנחשבת לנייר הלקמוס של ולרונה בכל הנוגע לטעם, מספרת לי בהתלהבות שהיא בדיוק עמלה על הכנת הסדנא הראשונה במסגרת פתיחת מחלקה חדשה בבית הספר לשוקולד של ולרונה, מחלקת הטעם. "הרעיון הוא שיש לחבר בין שפתם של השוקולטיירים והשף פטיסיירים לשפתם של המוכרים בבוטיקים. אנחנו מנסים ליצור שפה משותפת, שתאפשר לאנשי המכירות בבוטיק להעביר את הטעמים והאפיון של כל שוקולד או קינוח, אל הלקוחות".

מגיעים למרכז המבקרים ומקבלים חבילת שוקולדים לטעימה במהלך הסיור (צילום: שרון היינריך)

 

ולסיום, אחרי יום שלם של שוקולד, אנחנו מגיעות למרכז המבקרים LA CITE DU CHOCOLAT. מדובר במתחם גדול שהוקם על ידי ולרונה בשנת 2013 וכבר רושם הצלחה גדולה מאוד, אפילו גדולה מהמצופה. המרכז מעביר בצורה חווייתית לילדים ולמבוגרים את עולם השוקולד, ובכלל זה הטעמים, הריחות והמראות. הרעיון שעומד מאחורי מרכז המבקרים, הוא לתת לאנשים מכל העולם את האפשרות להכיר את עולם השוקולד בכלל, ואת עולמה של ולרונה בפרט. כמות הבקשות לסיורים במפעל עצומה ולא ניתן להכניס אנשים רבים לפסי הייצור. כדי לתת מענה לצורך שהתעורר, הוחלט כבר לפני מספר שנים לפעול להקמת המרכז, ולאחר מספר שנים של מחקר ופיתוח נפתח המקום. על פני שטח של כ 2000 מ"ר, מוצבים מיצגים שונים המתארים את תהליך ייצור השוקולד, בחירת הארומות, צורת הטעימה הנכונה של שוקולד ועוד ועוד. כל מבקר במקום מקבל צידה לדרך, מארז של כמה שוקולדים אותם עליו לטעום במהלך הביקור, כמו כן לילדים ישנן הפעלות מיוחדות ומסלול ייחודי להם.  מומלץ בחום לבקר במקום באמצע השבוע, בסוף השבוע יש עומס רב של מבקרים. בצמוד למרכז, נמצאת חנות השוקולד של ולרונה, ואם עד עכשיו אתם מרגישים שבעים משוקולד, אז חכו שתגיעו לחנות. מאות סוגים של שוקולד, טבלאות, בונבוני שוקולד, חטיפים, פרלינה, פניני שוקולד, שקדים מצופים בשוקולד, שוקולד נוזלי, מוצק, בכל מצב צבירה אפשרי וכמובן גם מזכרות. במקום ניתנות טעימות ביד רחבה מאוד והמוצרים טריים טריים לאור הכמויות הנרכשות במקום והתחלופה הרבה. הכינו את הצידניות, לא תוכלו לצאת בידיים ריקות.

חבל שאסור להכניס מצלמות למפעל, יש דברים שניתן רק לדמיין (צילום: שרון היינריך)

הגעתם עד לכאן? נהדר, מכיוון שמבחינתי ביקור במפעל ולרונה הוא לא עניין של מה בכך, חברתי ל"יקב התשבי", היבואנים של ולרונה לארץ הקודש וביחד רקחנו לכם אפשרות לטעום את הזהב החום הזה בישראל. מה עליכם לעשות? כתבו תגובה מדליקה בבלוג על גבי הפוסט הנוכחי ובנוסף, כנסו לעמוד הפייסבוק של הבלוג, שם תמצאו פוסט המספר על אפשרות הזכייה, שתפו אותו וכתבו בתגובה לפוסט "שתפתי" (כלומר תגובה כאן בתוך הבלוג, וגם שיתוף של הפוסט הרלוונטי בפייסבוק). יש לכם עד יום שני 5/1/2015 בחצות לקחת חלק באירוע השוקולדי שלנו, לאחר מכן יבחרו 4 המגיבים המדליקים ביותר שיקבלו כל אחד אפשרות להגיע לטעימות יין ושוקולד של ולרונה ביקב התשבי שבבנימינה  🙂

זהו, בחזרה לפריז כשריח השוקולד לא עוזב אותי.
שרון

 

תגובות

  • 30 דצמבר 2014
    אנונימי

    במילה אחת – אושר.
    בכמה מילים – אושר צרוף. נשמעת כמו חוויה של פעם בחיים. אני בטח הייתי יוצאת שיכורה ולא מיין 🙂
    נעה בן דוד

    תשובה
  • 30 דצמבר 2014
    אנונימי

    שוקולד קטן ושוקולד גדול
    שוקולד יקר ושוקולד בזול
    שוקולד אגוזים ושוקולד סתם
    לעשירים ולכולם והריח בחינם
    וכל האזרחים עוצרים ומריחים… אין כמו ריח של שוקולד ולא משנה אם הוא מגיע מרמת גן או מצרפת!
    עדי יניב

    תשובה
  • 30 דצמבר 2014

    שתפתי …
    חבל שהמחשב לא יכול להעביר את הריחות והטעמים מהתמונות האלה.
    הייתי לפני כמה שנים במפעל שוקולד בשוויץ והריח של השוקולד מכל פינה היה מטריף חושים.

    תשובה
  • 30 דצמבר 2014
    אנונימי

    There is nothing better than a friend, unless it is a friend with chocolate 😉
    דקלה וייץ

    תשובה
  • 30 דצמבר 2014
    אנונימי

    נפלא … ריח השוקולד עטף גם אותי…. נשמע כמו חוויה שאסור לפספס, חבל שלא פתוחה לציבור, נסמן ביקור לפחות במרכז המבקרים
    ובחנות והשוקולד אכן הטוב ביותר!!! וכמובן גם שיתפתי 🙂
    תודה על ששיתפת אותנו מקסים

    תשובה
  • 30 דצמבר 2014

    לא יכולה לחשוב על חוויה יותר מדהימה, חוץ מאולי לטייל שם לבד בלילה (או עם חבר שלי) ולהתגנב לאיזה אמבט שוקולד ג'יווארה נוזלי… תודה שאת חושפת אותנו ליופי, אומנות וטעמים מרגשים כל כך שעושים לי געגועים עזים לעבודה בקונדיטוריה…

    תשובה
  • 30 דצמבר 2014

    אל כפר נידח, שדבר לא השתנה בו במאההשנים האחרונות, מגיעה ויאן רושה, זרה ומסתורית ופותחת חנות שוקולד.החנות נהפכת לבית ולמקום מפגש, שבו אםשר לחלוק סודות,לשפוך את הלב ולרקום חלומות. עם הזמן ויאן מתאימה לכל אחד את הממתר שיעניק לו ורק לו מרפא למכאוביו. לקוח מספר שוקולד של הסופרת "ג'ואן האריס" קריאת הפוסט לקחה אותי היישרלמקומות אלו,של הממתק הנחשק "שוקולד" בימים אז ובימנו היום שוקולד הוא לא עוד סתם ממתק, אלה מענה לכל דבר ודבר, תשוקה, נחמה, תודה ובעיקר אהבה♡♥♡ ממני המכורה- לאה תורג'מן

    תשובה
  • 30 דצמבר 2014

    סליחה על שגיאות המקלדת פה ושם…

    תשובה
  • 30 דצמבר 2014
    אנונימי

    אני אוהבת שוקולד (ועוגות גבינה…)
    הפוסט הזה החזיר אותי לברילוצ'ה-כמויות של שוקולד בצורות,טעמים, גדלים…ובכל פינה ברחוב.עשית לי חשק לטוס לכמה שעות(ככה בקטנה… )
    ענבל אלעד

    תשובה
  • 31 דצמבר 2014
    אנונימי

    למדתי להכין פרלינים לפני כמה חודשים. בינתיים רק כתחביב (למרות שכבר כמה פעמים אמרו לי שאני צריכה להתחיל להפיץ). מאז, כל הסובבים אותי מתענגים על הפרלינים, שהולכים ומשתפרים מרגע לרגע. אשמח לבוא לטעום שוקולדים חדשים כדי לשדרג את הכנת הפרלינים עם שוקולד וולרונה המעולה, ובצירוף של יין מיקב תשבי המשובח, מדובר בתענוג צרוף!
    נעה מוזס

    תשובה
  • 31 דצמבר 2014
    אנונימי

    סבא שלי עבד בעלית ליתר דיוק בליבר, עד היום אני זוכר את הביקורים במפעל כשהייתי ילד, את כמויות השוקולד, המערבלים הגדולים ובעיקר הריח. כנראה כבר אז דבק בי החיידק המתוק הזה. כל פעם שאני מפתח טעם חדש ואמא שלי אומרת: סבא היה גאה בך זה מרגש אותי מחדש. מעל שש שנים שאני מכין פרלינים ומה שחסר לי זה שהוא לא טעם אותם כי אחת התכונות של סבא שלי הייתה האובייקטיביות. לפני שנים רבות שיצא שוקולד ורד הגליל הוא טעם ואמר: "הם עושים שוקולד יותר טוב משלנו". אין ספק שלבקר במפעל כמו ולרונה זה חלומו של כל שוקולדאי ושל כל אדם שאוהב שוקולד והרי ידוע שמכל עשרה אנשים 9 אוהבים שוקולד והעשירי שקרן. במהלך קריאת הפוסט הייתה לי לפעמים תחושה שאם אני מתקרב מספיק למסך אני מצליח אפילו להריח שוקולד. תמשיכי להנות לך בממלכת השוקולד (צרפת) ולסייר בארמון השוקולד שלך (פריז) ולשתף אותנו בתחושותייך ובחוויותייך, כי את לא רק מגשימה את החלום את ממש חיה אותו.
    מוטי פרנגלר

    תשובה
  • 31 דצמבר 2014
    אנונימי

    אני פראנקופילית מוצהרת, מעריצה שלך, של הבלוג ושל הספר, אוהבת שוקולד ויין וגם פטיסרי צרפתי. יצאתי לפנסיה מוקדמת כדי לעשות חיים. לקחתי את בעלי לצרפת ומייד אחרי פרסום הספר שלך הלכנו לבדוק בעצמנו כל המלצה שלך אחרי כל מוזיאון או טיול בפינות נסתרות בפריס.
    ANCA BLUMER

    תשובה
  • 31 דצמבר 2014

    מהמם!

    תשובה
  • 31 דצמבר 2014

    בעבר, הייתי פה ושם לוקח איזו קוביה של שוקולד פרה הידוע לכולנו, אבל מתישהו גיליתי את עולם השוקולד האיכותי יותר והתחלתי לנשנש שוקולד מריר יותר ויותר, וזה מדהים כמה שוקולד 90% יכול להיות מתוק 🙂
    התחלתי במקביל גם להכין לביתי (ולחברים השמחים) פרלינים מעשה ידיי, ועולם שלם נגלה בפניי – תבניות, שיטות, קישוטים, כלים, וגם לאחרונה פורומים ובלוגים כמו הבלוג הנהדר שלך.
    כל שנה אני ואשתי יוצאים לצימר בארץ וכבר יש לנו מסורת כחלק מהיכרות של האזור בו אנחנו ישנים – מסיירים בלפחות מגבנה אחת, יקב אחד ובמפעל או בוטיק שוקולד, גדול או קטן. מדהים כמה התחום הזה מתפתח, ואלו שוקולדאים (הא, השתמשתי במילה החדשה… 😉 ) נפלאים יש בארץ.
    כיף לקרוא את הרשמים שלך מפריז ובכלל, ולא מעט פעמים אני מנסה לדמיין את מה שאת זוכה לטעום, ויוצא למחקר באינטרנט כדי לנסות להכין בבית לעצמי את אותו הדבר.
    כנראה שכשאגיע לפריז, אני פשוט "אתפוצץ" על כל הדוכנים ובוטיקים… ז'נין והרמה, הנה אני בא…

    תשובה
  • 31 דצמבר 2014

    כמה פתטי מצידי..במקום לצאת ולחגוג את כניסת השנה החדשה, אני עסוקה בסגירת רבעון ובטרנזקציות משעממות..ועל הדרך מציצה פה כדי לתת לעיניים מנוחה ממספרים…יאללה, תוציאי אותי בבקשה מהבית לאכול קצת שוקולד איכותי פליזזזזז:)

    תשובה
  • 01 ינואר 2015

    לאנגלים יש הפסקת תה ב-17:00 ולהם הפסקת שוקולד ב-11:00.
    מעניין במה הייתי בוחר : )

    אין כמו חוויות ממפעלי ייצור!

    תשובה
  • 01 ינואר 2015

    מוטו לחיים:
    Eat Chocolate
    Drink Wine
    Sleep Naked

    לאחרון אנחנו נדאג, נשמח לעזרה בשניים הראשונים…

    תשובה
  • 01 ינואר 2015
    מיטל

    שוקולד הוא יצירת אמנות, ונראה כי ב- VALRHONA אכן נותנים לו את הכבוד הראוי. החל במיקום הפסטורלי, המפעל הנקי והמסודר למופת, דרך עיצוב המוצרים ובחירת חומרי הגלם המשובחים ביותר, וכלה בייצור המוקפד ומלא באהבה. כמה נפלא שהם חולקים את הידע עם מקצוענים, חובבנים והציבור הרחב, באמצעות הסדנאות וההשתלמויות, מרכז המבקרים החווייתי, והחנות המגוונת והעשירה. שוקולד, כמו כל יצירת אמנות, הוא תענוג לכל החושים, ואנו מקווים לחוות את השוקולד של VALRHONA בהזדמנות זו או אחרת. תודה רבה על פוסט נהדר! מיטל

    תשובה
  • 02 ינואר 2015
    אנונימי

    בואו ילדים ואספר לכם סיפור מופלא,
    על ילדה ומסעה בממלכת השוקולד הגדולה.

    את זאת הילדה בעיר הגדולה כבר כולם מכירים,
    מרחוק כבר מזהים הם את שפעת תלתליה הכתומים.

    את כל מכשפי העיר היא כבר מכירה מקרוב (אפילו את פייר!),
    אבל בממלכת שוקולד עוד לא הספיקה לבקר.

    אז בבוקר יום בהיר אל ממלכת השוקולד היא מיהרה,
    אספה את מטלטליה ועלתה על כרכרה.

    בממלכה קיבלו אותה בסבר פנים יפות,
    אך בטרם הספיקה לטעום מהמטעמים, שלחו אותה ללמוד.

    הילדה למדה על מקור הפולים מאז ועד היום,
    אך מה שהיא באמת רצתה זה לבדוק את מעדני המקום.

    ואכן חיש מהר היא הצטרפה למשלחת,
    עברה בין שלבי הייצור וגם טמנה ידה בצלחת.

    בסופו של היום בצער היא עזבה את הממלכה,
    כדי להתגבר על הגעגועים, שלל מעדנים בתיקה היא לקחה.

    ובעוד בראשה זכרונות המסע המרתק,
    פתחה היא את הלפטופ,
    והתחילה לתקתק

    צבי אבידור 🙂

    תשובה
  • 02 ינואר 2015

    כל פוסט חדש שמתפרסם בבלוג גורם לי להרגיש כמו אליס בארץ הפלאות. התיאורים גורמים לי להרגיש בפריז בכל הגוף ובעיקר בבלוטות הטעם.
    ועושה לי חשק בלתי נשלט לנסות את המתכונים המתפרסמים.
    נסי לחשוב מה יקרה לי בביקור בממלכת השוקולד של ולרונה. שוקלת קשות לקראת הביקור לשנות את השם לצ'ארלי ;).
    תמשיכי לענג אותנו בקפיצות קטנות ומטריפות לפריז
    💞 רונית מורן

    תשובה
  • 05 ינואר 2015
    אנונימי

    שרון היקרה אתר מדהים, עוקבת אחריו באדיקות, פריז מגיעה אליך אם אתה לא יכול להגיע אליה, גולשת באתר בכיף והנאה רגעים קטנים של אושר תודה לך על ההשקעה והזמן

    תשובה

פרסם תגובה