שעת תה קייצית, מלון פרינס דה גל (צילום: שרון היינריך)

הקיץ מתגנב לו לעיר האורות. הימים ארוכים, ארוכים מאוד, לעתים נדמה שאת האורות של עיר האורות ניתן לראות רק אחרי 23:00. עד השעה עשר בלילה, עדיין יש אור ולמרות שעברנו כבר את היום הארוך ביותר בשנה, התאורה הטבעית לא רוצה להכבות לה. כן, זה בהחלט כיף גדול, אין כמו עוד שעות של אור טבעי, גדות הסיין מתמלאות בצעירים עם יין זול, גבינות ולעתים גם גיטרה, וריח הוואקאנס נישא באוויר. אנחנו עוד נשלם על זה בחורף…אבל בנתיים  LA VIE EST BELLE.


שעות אחר הצהריים המוארות, מביאות אותי אל פינות חמד חדשות והיום הארוך, גורם לי לרצות לטרוף את העיר. כן, חמש שנים שאני כאן, ואני עדיין מרגישה שאני יכולה לגלות אותה בכל יום מחדש. בימים הארוכים האלה, שעות אחר הצהריים הן החמות ביותר ולכן טקסי התה המסורתיים הופכים פחות רלוונטים, אלא אם כן מדובר בשעת תה קר! וכן, יש כזאת. לפני כשנה השקתי כאן סדרה מרגשת של פטיסרי מעולות במלונות יוקרה. על הקונספט המרתק הזה, תוכלו לקרוא בפוסט וגם בספר שלי "הפטיסרי הטובות בפריז-מדריך לבוטיקי עוגות ומתוקים". ובזמן שאתם שוקעים בכורסא המלכותית שבלובי המפואר, הנה המלון החדש שלנו בסדרת פטיסרי המלונות, מלון פרינס-דה-גל המפונפן.

גינת המלון, ביום נעים מומלץ מאוד לשבת כאן לשעת תה (צילום: שרון היינריך)

מוכנים לפיקניק חמישה כוכבים? (צילום: שרון היינריך)

הפרינס שלנו נמצא ברחוב GEORGE V באחד הרובעים הכי יוקרתיים של פריז, הרובע השמיני, ממש בסמוך לשדרות השאנז אליזה. רחוב ג'ורג' החמישי ידוע מאוד בקרב חובבי מותגי האופנה היוקרתיים ולא סתם בכניסה אליו ממוקם אתר העלייה לרגל של לואי וויטון. אבל הרחוב הזה הוא לא סתם יוקרתי, אלא יש לו תפקיד חשוב ביותר, בהיותו מהווה את אחת הצלעות של "משלוש הזהב" TRIANGLE D'OR של הרובע השמיני. המשולש הוא כינוי שניתן למתחם הכלוא בין הרחוב שלנו, רחוב MONTAIGNE בו נמצאות כל חנויות האופנה העילית, כמו גם מלון פלאזה אתנה היוקרתי שגם בו טעמנו (אתם ואני) לאחרונה את שעת תה היוקרתית, ושדרות השאנז אליזה. שלושת הרחובות הללו יוצרים ממש צורת משולש שבו חיו משפחות המעמד הגבוה שהגדירו לעצם אזור תחום, המסמל את מעמדן, ובו חנויות יוקרה ועסקים השייכים לעולם ה LUXE.


החלטתי לפקוד את המלון דווקא בימים החמים האלה, בזכות שעת התה המיוחדת שלו FROZEN TEA TIME. הקונספט הזה של שעת תה קרה קרץ לי מאוד, שהרי בדרך כלל שעת התה היא  טקס מסורתי מאוד, הכולל באופן מתבקש שתיית תה חם (והרבה!), אכילת כריכים קטנים, סקוונס ומיני מתוקים. בפרינס-דה-גל, החליטו ששעת תה אפשר לקיים גם בימים חמים ולכן התאימו את התפריט שלהם לטמפרטורות גבוהות.

ראשית, מגיעים המשקאות (צילום: שרון היינריך)

אני נכנסת למלון, וכמו בכל מלון המכבד את עצמו, מקבלים את פני עובדי המקום בחיוך רחב, כאילו הרגע ירדתי מאחת הסוויטות. אני כל כך אוהבת את התחושה הזו של עושר לרגע 🙂 אני מגיעה אל אחד ממתחמי האוכל של המלון, הלא הוא BAR LES HEURES המורכב ממתחם פנימי ומפטיו מקסים, אליו אני מובלת על ידי המארחת. אחרי התרשמות מיפי העיצוב האנגלי של המקום, בשילוב עם חברת בנטלי, אני מזמינה את ה FROZEN TEA TIME. אני בוחרת לי במקום תה חם את המשקה (האלוהי) שיגיע ממש עוד מעט, שהוא בעצם סוג של קוקטייל קר ללא אלכוהול, אם תרצו, תה קר אבל הכי רחוק ממה שאנחנו מדמיינים כתה. שאר מרכיבי שעת התה מובנים בתוך התפריט, כך שאין צורך לבחור מביניהם (מזל!).


ראשית, מגיעים אל השולחן המשקאות, סלסלה מקסימה ובה שני בקבוקי זכוכית עם מילקשייק וניל, תותים ופיסטוק. הבקבוקים הם כאלה המזכירים את בקבוקי החלב של פעם, שהונחו ליד דלתות הבתים (מי אמר אלכס חולה אהבה?) והמראה שלהם בתוך הסלסלה, משובב נפש. עם המילק שייק מגיע הקוקטייל שלי, כוס זכוכית גדולה, בצבע אדום שקוף ובו פירות ששוחים בתוך המשקה, כאילו הניחו כל אחד במקום מדויק. לרגע חשבתי שהפטל איננו אמיתי, אבל הוא כן, בדקתי.  המשקה שהזמנתי מורכב מחליטת לימון, מיץ חמוציות, סירופ של סיידר ווניל, קינמון וסירופ מייפל. אוי כמה שזה מרענן וטעים! שילוב מדהים של מתיקות, חמיצות ותבלינים, פשוט יצירת אמנות. המילק שייק גם נפלא, לא מתוק מדי ולא כבד מדי כמו שמילק שייק יכול להיות, מוקצף היטב ומרענן כמו שרק מילק שייק יודע.

כיאה לשעת תה אמיתית, גם מנות קטנות מלוחות מגיעות לשולחן (צילום: שרון היינריך)

וכך נראה השולחן לפני שצללנו אל האושר הזה (צילום: שרון היינריך)

ואז מגיעה עוד סלסלה עם מאפים המונחים בה כמו אבנים טובות, צלוחית עם ריבות צבעוניות וגם קופסת תכשיטים שקופה בה מונחים היהלומים המלוחים. השולחן לובש צורה של פיקניק פריזאי אמיתי, רק חסרה מפה משובצת, בקבוק יין חלוץ ודשא של גני לוקסמבורג. האווירה שמצליחים לייצר בפרינס מקסימה ונעימה, וממש מרגישה כמו שעה קלה בטבע, בלב האזור הכי לא טבעי של פריז.


אני נגשת למשימת טעימת המלוחים, למרות שהמתוקים המדהימים בצורתם כל כך קוסמים לי. בתוך הקופסא השקופה מונחים 4 חטיפי אצבע קטנים, האחד יותר טוב מהשני. פחזנית קטנה מלוחה ממולאת בגבינת עזים ובצנון; כריך קטן של סלמון ומלפפון; נבט (לחמניה קטנה) עם קרם אפונה ירוקה ובריוש עם חזה ברווז, פירה תירס ופופקורן. מה אני אומר לכם, הייתי מוכנה לאכול עוד הרבה כאלה…אבל הם נגמרו כל כך מהר. כל ביס היה מושלם ומעודן, קשה לבחור מה אהבתי יותר משום שטעמתי את כולם בשקיקה (למעט זה עם הברווז) וכל אחד מהם גרם לי לרצות עוד. אם הייתי חייבת לבחור, היה זה הנבט עם פירה האפונה, הברקה מעולה של השף.

ואז מגיעה הסלסלה והחגיגה האמיתית מתחילה (צילום: שרון היינריך)

העבודה מחייבת, עוברת למאפים, שלושה במספר, המלווים בריבות ובכוסיות זכוכית קטנות עם מרמלדה של לואיזה וקרם פרש עם סוכר מוסקבדו, המאפים מונחים להם בסלסלה מקסימה אחד ליד השני, ארוזים בנייר עטיפה וקשורים בסרט. כן, המראה לא פחות חשוב מהטעם ובמראה מקבלים בפרינס דוז פוואה. ראשון, נכנס אל פי ביס מבריוש התותים וקרם מוסקבדו, לא יאמן כמה שהדבר הזה טעים. כל כך עסיסי ועדין, לא מתוק מדי ועשיר בטעם של תות טרי. לאחר מכן אני עוברת לביס מהבריוש הרך עם האפרסקים והשקדים ואני נמסה. קודם כל, מניפת השקדים הפרוסים הקלויים שמונחת עליו, גורמת לי להרגיש כמו בחנות פרחים ואז הטעם, אוי הטעם כמה עדין ומאוזן והבריוש כל כך רך ואוורירי, ממש כמו שצריך להיות. אני מקנחת עם עוגת הלימון עם נגיעות המרנג מעליה, פשוט מעדן, עשירה בטעם ובניחוח לימון וכל כך עסיסית. אני מניחה על העוגה כפית של מרמלדת לואיזה והשילוב הזה, לא יכול להיות טוב יותר.

קשה לתאר את הטריות, חומרי הגלם המעולים ובעיקר העדינות שבטעמים (צילום: שרון היינריך)

כמובן שאחרי ביס מזה ומזה ומזה, מגיעים עוד כמה ביסים…אבל אל תגלו.


שעת התה הצוננת של מלון פרינס דה גל היא חוויה מקסימה ליום פריזאי חמים. התפאורה נפלאה, ההתאמה של חומרי הגלם לעונה נהדרת והחיים, הם יפים. כמו שאני תמיד כותבת בסיום הפוסטים בסדרת המלונות, פרגנו לעצמכם לפחות פעם אחת שעת תה שכזו, מדובר בחוויה שלא תשכחו. 


מחיר שעת התה 48 יורו לאדם. מומלץ להזמין מקום מראש 🙂 
PRINCE DE GALLES – BAR LES HEURES


שלכם
שרון