קוביות קוביות הן נטרפות (צילום: שרון היינריך)

לפני כמה זמן קיבלתי מסר בפייסבוק, מהמסרים האלו שמחזירים אותי אחורה ומזכירים לי נשכחות. כשעבדתי במשרד ראש הממשלה, הייתי נוהגת להגיע בכל בוקר כמעט עם עוגה או קינוח אחר למשרד. במחלקת הלוגיסטיקה ארגנו לי מעין שולחן קטן מפלסטיק, שעליו הנחתי את התופינים. מכל המשרדים היו באים לנשנש מהעוגות, ולא היה יותר קסום מזה. עוגות בתוך כל הלחץ והבלאגן. המטבח היה עבורי מקום של נחמה, הוא קיבל אותי בכל לילה אחרי 18 שעות של עבודה, סחוטה מעייפות ומאחריות, ושם יכולתי לעשות מה שאני רוצה, שם טעויות לא גרמו נזקים, בכל זאת, זו רק עוגה.

 

אז במסר שקיבלתי מ"ר" הזכירה לי האחרונה את השולחן הקטן, את העוגות ואת זה שמזמן הבטחתי לה את המתכון לעוגה שהיא הכי אוהבת. אחת העוגות שהחברים לעבודה אהבו מאוד לאהוב, זו המכונה "עוגת מצפה הימים". השם הזה הוענק לה על ידי, משום שאת המתכון שלה קיבלתי מסיוון צפריר, הקונדיטור המוכשר של מלון "מצפה הימים". את סיוון הכרתי באחד הביקורים שלי במלון, הייתי נוהגת להתעורר מוקדם בבוקר ובסיום הריצה הייתי עוברת דרך הקונדיטוריה שלו. מוקדם מאוד בבוקר, היה סיוון אופה את הלחמים שיוגשו באותו היום בארוחת הבוקר. אהבתי להתבונן מבעד לחלון הגדול ולראות אותו מתעורר לו ביחד עם הבצקים. בחור צנוע וחביב, תמיד מחייך אלי מבעד לזכוכית ונותן לי לטעום דברים שיצאו באותו הרגע מהתנור. בהמשך, היה מתפנה להכנת העוגות והעוגיות לחנות המשק ולשעת התה, ובמקביל הכין את הקינוחים המעולים שהוגשו באותו היום בארוחת הצהריים והערב.

וגם מתאימה לראש השנה (צילום: שרון היינריך)

 

באחד הביקורים שלי במקום, נחשפתי לעוגה שאז, הייתה הכי טובה שטעמתי בחיי, עוגה כזו שהטעם שלה גורם לאדם לרצות עוד ועוד ללא יכולת להפסיק. העוגה הייתה מורכבת מבסיס של בצק כלשהו, מעליו תערובת של אגוזים שוחים בסוג של קרמל מעולה ומעל כל הטוב הזה ציפוי של גנאש שוקולד מריר. זו הייתה סכנה אמיתית, עוגה כזו לא טוב שתכנס הביתה, אבל כל עוד זה במצפה הימים, החטאים נשארים שם. ולמרות שהבטחתי לעצמי שהיא לא תכנס אלי הביתה, ביקשתי מסיוון את המתכון שלה והוא נעתר בשמחה רבה. הרגשתי שזכיתי באוצר גדול ביותר ומיד עם חזרתי מהחופשה הכנתי את הפלא הזה. עם הזמן עשיתי מעט שינויים במתכון, אבל הבסיס שלו נשאר דומה והוא תמיד תמיד מזכיר לי את הימים הגשומים במצפה הימים, שם על ההר.

 

אז הנה המתכון (מזהירה מראש שהעוגה ממכרת), והוא גם יכול להיות נפלא לראש השנה, משום שבעוגה יש דבש ומתיקות כזו שמבטיחה שנה נפלאה. אגב, את העוגה בחרתי לצלם לצד ברכות מדהימות לראש השנה שהוכנו עם ערכות המדבקות של יעל יניב. אתם חייבים לעצמכם כאלה 🙂

---

(תבנית מלבנית בגודל 30X20 בקירוב)

---

בצק:

200 גרם חמאה

50 גרם סוכר חום (כהה)

230 גרם קמח רגיל

כפית אבקת אפייה

30 גרם שקדים טחונים

 

מלית:

200 גרם חלב ממותק (מרוכז), או 100 מ"ל שמנת מתוקה + 100 גרם חלב ממותק

200 גרם חמאה

120 גרם סוכר חום (כהה)

30 גרם סילאן או דבש

300 גרם תערובת אגוזים קלויים – מלך, פקאן ולוז (קלופים וקצוצים גס מאוד)

 

גנאש שוקולד:

200 מ"ל שמנת מתוקה

200 גרם שוקולד מריר (אני משתמשת ב 66% ומעלה)

---

בצק:

מערבבים את כל חומרי הבצק (ידני או במעבד מזון), משטחים על תבנית משומנת ואופים בתנור שחומם מראש ל 160 מעלות, עד להזהבה (כ 30 דקות).

 

מלית:

מבשלים בסיר את כל חומרי המלית מלבד האגוזים, מביאים לרתיחה. מוסיפים את האגוזים, מערבבים ומצננים.

יוצקים את המלית על הבצק משטחים בצורה אחידה ומכניסים למקרר לשעתיים.

 

גנאש:

בסיר קטן מביאים שמנת לסף רתיחה. יוצקים על השוקולד, ממתינים כמה שניות ומערבבים לקרם חלק.

יוצקים את הגנאש על פני העוגה ומטלטלים קלות מצד לצד לקבלת משטח חלק.

מכניסים למקרר לכמה שעות.

 

חותכים לקוביות קטנות וטורפים!

שנה טובה! (צילום: שרון היינריך)

 

שנה טובה שתהיה לכם!

שרון