חלומות מתגשמים (צילום: שרון היינריך)

אלפי אנשים לבושים בורוד ובלבן כובשים את שדרת ברטוי (Av de Breteuil), משפחות על ילדיהן וכלביהן, זוגות, קבוצות של חברים, כולם. הם צועדים מכל עבר לכיוון השדרה, מצוידים בסלים, בתיקים ובשקיות עמוסי כל טוב. חלקם אף מביאים מתנות ושולחנות מיוחדים, מקשטים את מרחב הישיבה שלהם וחוגגים אחר הצהריים של יום ראשון מול הקבר של נפוליאון. בלון גדול ורוד משייט לו באוויר ומסמל למוזמנים לאן להגיע, "רק" 5000 מאושרים יוכלו להנות מיום ההולדת הכל כך מתוק הזה של אחת הפטיסרי הטובות בעולם – LA PATISSERIE DES REVES, או בתרגום פשוט "פטיסרי החלומות" של פיליפ קונטצ'יני. 

מחלקים להמונים את המתוקים (צילום: שרון היינריך)

פיליפ קונטצ'יני, הילד שחלם (צילום: שרון היינריך)

כילד שמן מאוד, היה קונטצ'יני חסר ביטחון וחש שכולם מתבוננים עליו כ"שמן" ולא כעל פיליפ, הילד. כבן להורים שעסקו במסעדנות, ספג את אהבתו למטבח בבית ובעקבות כך החליט בתחילה ללכת לכיוון הבישול. מהר מאוד הבין הבחור הצעיר (דאז) שהתחום שקוסם לו יותר הוא תחום הפטיסרי. בשנת 1986 פתח קונטצ'יני את המסעדה הראשונה שלו LA TABLE D'ANVERS שעוטרה בכוכב מישלן. בעודו רוקח מנות גורמה מעולות וזוכה לשבחיהם של המבקרים, הבין קונטצ'יני שהוא רוצה להעביר את כל טכניקות הבישול אל מעבדת הפטיסרי. קונטצ'יני המשיך לפתח את תחום הפטיסרי במטבח המסעדה שלו ובשנת 1994 הביא אל עולם הפטיסרי את הפלא הנקרא VERRINE. היה זה קונט'ציני בכבודו ובעצמו שיצר לראשונה את קינוחי הכוסות, אותם קינוחים שאנחנו כל כך רגילים לראות היום בכל ויטרינה. 

נפוליאון מחייך בקברו (צילום: שרון היינריך)

 

מהר מאוד הפך קונטצ'יני לאחד השף פטיסיירים המשפיעים ביותר בצרפת ובעולם הפטיסרי בכלל, הוא הפך ליועץ קולינארי לחברות שונות ויכולת ניתוח הטעמים שלו הביאה אותו לעבוד עם מותגי האוכל המובילים בעולם. שנת 2009 הוותה ציון דרך נוסף בחייו של קונטצ'יני, עת פתח את הסניף הראשון של אחת הפטיסרי הכי נחשבות בפריס ובעולם כולו, פטיסרי החלומות – LA PATISSERIE DES REVES. "אחרי שנים של ניסויים, מחקר של חומרי גלם ממש כמו אלכימאי ותובנות רבות, הרגשתי מוכן לפתוח מקום משלי. מקום שבו אוכל לחזור לקלאסיקות של הפטיסרי הצרפתית אך על פי הפרשנות שלי". הולדת הפטיסרי היוותה עבור קונטצ'יני נקודת מפנה, כשמילד דחוי הפך להיות אחד מגדולי השף פטיסיירים בצרפת ובעולם בכלל. ומאז, בכל שנה חוגג קונטצ'יני יום הולדת לפטיסרי החלומות שלו באירוע רב משתתפים לאחר חופשת הקיץ, פיקניק החלומות.

 

גלי רוקחת לנו פיקניק שלושה כוכבי מישלן וטל, טל עם הנעליים שלו (צילום: שרון היינריך)

תגידו שזה לא הפיקניק הכי שווה??? (צילום: שרון היינריך)

 

 

כשמדברים על "לחיות בסרט", זה בדיוק זה. איפה עוד אפשר לחזות באירוע המוני הבא לציין יום הולדת לפטיסרי? איפה עוד אפשר לבקש מאנשים לבוא עם קוד לבוש לפיקניק של יום ראשון אחר הצהריים, להצטייד במלוחים ולדעת שהמתוקים לכל 5000 הנוכחים יהיו על חשבון פטיסרי החלומות? אין ספק, מדובר בחלום של ארוע, כזה שכשמגיעים אליו מרגישים כמו ניצבים בסרט, או דמויות באגדה. כל הורוד לבן הזה, המסמל את צבע המותג של הפטיסרי, החיוכים שפוזרו שם לכל עבר, בקבוקי היין שנחלצו, כמויות מארזי המתוקים שחולקו וכמות התמונות שצולמו, לא משתווה לחיוך שהיה מרוח כל אותה עת על פניו של איש אחד, האיש שמאחורי פטיסרי החלומות, פיליפ קונטצ'יני.

וגם עוגיית מזל רקחו לפיקניק (צילום: שרון היינריך)

טוב נו, אתם מסתכלים בטח על הנעליים של טל (צילום: שרון היינריך)

 

את קונטצ'יני הכרתי לפני כמה שנים, עת ערכתי עמו ראיון. מדובר באחד השף פטיסיירים היותר מוכשרים שפגשתי ואחד האנושיים ביותר, אם לא האנושי ביותר, בתחום הפטיסרי הצרפתית. הסיפור שלו מרתק ותוכלו לקרוא עליו בהרחבה כאן. אחרי שקראתם וגם קצת דמעתם, לא תתפלאו לשמוע שכאשר ראיתי אותו מוקף באלפי ילדים שרק מחכים שיגיע אל שולחן יום ההולדת שהכינו לו, כל אחד עם משפחתו, התרגשתי כל כך. הילד השמן שתמיד צחקו עליו, הפך למושא הערצתם של מילוני אנשים בעולם והיום אלפים מהם באו להכיר לו תודה. כמובן, שבראייתו של קונטצ'יני, היה זה היום בו הוא מודה לכל לקוחותיו, מחלק להם מתוקים ומייצר להם מקום בילוי לכמה שעות שמשיות ומקסימות, אבל למי שמכיר את הרקע של האיש הגדול הזה, הדברים נראים הרבה יותר עמוקים.

כל העולם כולו, חלום ורוד מאוד (צילום: שרון היינריך)

ההרשמה לארוע התקיימה שבועות לפני התרחשותו, לנרשמים הובטח מארז של קינוחים "תביאו את המלוחים, אנחנו נדאג למתוקים". כמו כן, נדרשו ההמונים להגיע עם בגדים לבנים וורודים, להביא אביזרים משמחים וכמובן להצטייד בכל מה שדרוש לקיום יום הולדת. עמדות מסודרות להפליא של חלוקת הערכות נפרסו בלב השדרה, ממש מול האינווליד, כמה סימבולי. עובדים רבים עמלו על חלוקת הערכות, והכל נעשה בסדר ובשקט מופתי, לאט לאט התמלאה כל המדשאה באותם אלפים ונראה שצבע הדשא הירוק הפך לרוד-לבן. האווירה הייתה מחשמלת, כולם הפכו לכמה שעות, לשותפים לאותה חגיגה, מנשנשים גבינות ובגטים, יינות ושמפניה ומקנחים בקינוחים שחולקו להם בנדיבות. הדאגה לכל פרט ופרט הייתה מעבר לכל דמיון, ערכות מיוחדות הוכנו למבוגרים ואחרות הוכנו לילדים. 

חוגגים יומולדת לפיליפ (צילום: שרון היינריך)

קונטצ'יני, הסתובב בין האלפים, מאושר כמו ילד בחנות צעצועים, הוא הצטלם עם כל מי שביקש ושוחח עם כל זאטוט, קיבל הסבר על כל שולחן יום הולדת שהוכן ובחן לעומק את הקישוטים היצירתיים שהביאו הילדים. אני בטוחה שבפנים בפנים, הוא חזר שוב להיות אותו ילד רק הפעם זה שכולם רוצים להיות בחברתו, ולא היה מאושר ממנו.

שנה טובה חברים!

שלכם

שרון