קרמבואים במגוון ציפויים וטעמים בסלון השוקולד של פריז (צילום: שרון היינריך)

חיפה, טיפות ראשונות של גשם, שכונת ילדותי מתחילה להתמלא בשלוליות קטנות והרחבה שמתחת לבית מלאה בילדים מקפצים במגפיים. אני משקיפה מהחלון ורואה את יוחאי צועד ברחוב אורן עם הסוודר הכחול שלו, וחושבת לעצמי, איזה כיף החורף כאן. רצים מהר לחנות הממתקים "נאש נאש" של משה, מתחת לבית, כדי לראות אם הגיע כבר קרמבו וניל. הגיע! וגם הגיעה הגלידה החמה הנוראית, אותו גביע יבש וישן ובו קצף ביצים עם שוקולד צמקאו וסוכריות צבעוניות. בוחרים בקרמבו וניל, אלא מה. מה נאכל קודם? את הקצף או את הביסקוויט? נאכל את הציפוי הכאילו שוקולדי בתנועה שמקלפת אותו מהקצף, או שניתן ביס מלא של ציפוי וקצף? ואני, אני בכלל לא אוהבת את הקצף, רק את הביסקוויט. מעולה, אז בוא נעשה הסכם, קונים קרמבו בשותף אני אוכל את הביסקוויט, אתה את הקצף. גם לכם היו שיחות כאלה בילדות חורפית?

שוק חג המולד בשאנז אליזה, קסם של חוויה (צילום: שרון היינריך)

כל תמונה שאני מעלה לקבוצת הפייסבוק של הבלוג (אם לא הצטרפתם עדיין, מומלץ בחום) זוכה לצפיות ולתגובות רבות, אבל התמונות הגוררות אלפי צפיות ומאות לייקים הן תמונות הקרמבואים. חשבתי על העניין, כיצד תמונה פשוטה של קרמבו גוברת על יצירת אומנות של פייר ארמה? על לילי ואלי של קארל מרלטי או על שוקולדים משובחים של פטריק רוז'ה? התשובה טמונה בזיכרונות שלנו. הקרמבו יושב לנו על כפתור הילדות בנפש, על אותו רגע שהחזאי בערוץ 1 אומר שהחורף בפתח ואנחנו מתחילים לחשוב בהתניה פשוטה על קרמבו. הממתק המנחם הזה, שכל כך מזוהה עם ישראל ועם ילדות בארץ הומצא בכלל בדנמרק, אך ישראל נחשבת לאחת ממעצמות הקרמבו ולאחת הצרכניות המובילות בעולם של הר הקצף הזה.

הבעיה היא שצריך לבחור…בעצם למה לא אחד מכל אחד? שוק חג המולד בשאנז אליזה (צילום: שרון היינריך)

קרמבו קינוח בקופנהגן, ככה זה כשאוכלים אותו היכן שהוא הומצא (צילום: שרון היינריך)

בפריז הקרמבו מופיע בחורף, כשם שמופיע בישראל בעונה זו. רגישות חומרי הגלם המרכיבים אותו (קצף של חלבונים) הופכת אותו לממתק חורפי. מכיוון שעם תחילת העונה הקרה, גם מתחילה ההערכות בפריז לחגי סוף השנה ותחילת השנה החדשה, הרי שהוא הופך להיות אחד הכוכבים בשווקי חג המולד. דוכנים שלמים של קרמבו בצבעים שונים, ציפויים שונים וטעמים שונים נוכחים בכל שוק כזה והמראה מרהיב. הקרמבו הצרפתי נראה בצורתו כמו הקרמבו הישראלי והוא נקרא TETE DE CHOCOLAT, כלומר ראש שוקולד. הקרמבו בנוי כמו זה המוכר לנו, אך בכמה הבדלים משמעותיים. ההבדל הגדול ביותר טמון בבסיס, כשהביסקוויט הצרפתי קרוב יותר לטקסטורה של גופרה ולכן נרטב מאוד מעסיסיות הקצף והופך לרך ולא קריספי. לדעתי, בסיס הביסקוויט בקרמבו הישראלי טעים פי כמה מזה הצרפתי. לעומת זאת, המילוי הצרפתי טעים יותר, לדעתי, מזה שאנו מכירים. קצף חלבונים עדין מאוד, מעט ונילי, שמגיע בטעמים רבים מאוד – קפה, רום, קינמון, תותים, אמרנה, תפוז, לימון, וויסקי, תבלינים ועוד. את קצף החלבונים מכסה ציפוי שוקולד לבן, חלב או מריר עם תוספות שונות כמו קוקוס, אגוזים ושקדים.

כל כך טעים ומרהיב (צילום: שרון היינריך)

הקרמבו נמכר ביחידה בודדת, או בקופסאות של כמה יחידות, אותן ניתן להרכיב לבד ולבחור את הטעמים שרוצים. בדרך כלל מחירו של קרמבו כיורו וחצי, אם רוכשים קופסא של כמה המחיר עבור יחידה יורד מעט. אז אם אתם בפריז עד השבוע הראשון של ינואר, חפשו את ראש השוקולד בשווקי חג המולד. נסו את הטעמים הלא מוכרים לנו, או אפילו את קרמבו הוניל הפשוט ותרגישו שוב ילדים 🙂

שווקי חג המולד מתקיימים בכל העיר, כנסו לכאן לצפייה ברשימה.
את הקרמבו ניתן בדרך כלל להשיג ברובם, אך בוודאות בשוק חג המולד בשאנז אליזה – החל מכיכר הקונקורד ועד לחלק בו מתחילות החנויות המפורסמות של השדרה. השוק פתוח עד ה 3.1.16, כל יום בין השעות 12:00-00:00, וביום שישי ושבת עד 01:00.