אקבו מגישה קרמלים באהבה (צילום: שרון היינריך)

בוקר פריזאי קריר של חודש ינואר, גברת דקיקה עם שיער אסוף ומכנסי סיגר פותחת את דלת החנות ונכנסת פנימה. "בונז'ור מאדאם. אני מאוד שמחה לראות שהחנות שלך נפתחה שוב, חסרת לי" היא מדקלמת בצרפתית ומחייכת קלות. דניס אקבו, מחייכת חיוך גדול ומזמינה את הגברת לראות את מבחר הממתקים שלה. היא קמה מהכסא שליד הקופה ונראה שפתאום היא הופכת לילדה קטנה, היא מסבירה בהתלהבות על הנוגט הטוב ביותר בעולם, על טבלאות השוקולד של ברנשו מהעיר ליון ומתפארת בקרמלים שאפשר לרכוש אצלה "הם הכי טובים בצרפת" היא מדגישה. ביליתי עם אקבו בוקר שלם, במהלכו לא הפסיקו להיכנס אנשים לחנות ולברך אותה על הפתיחה המחודשת, אחרי היום הנוראי בו נהרסה חנות הממתקים המפורסמת ביותר בפריז.

השוקולד של ברנשו, רק אצל אקבו (צילום: שרון היינריך)

אקבו נולדה בשנת 1936 בעיר תוניס שבתוניסיה, כבת לאמא איטלקיה מפיימונטה, שהייתה חובבת אפייה, ספגה הילדה הצעירה את האהבה למטבח והתעניינה מאוד בעולם המתוקים. בגיל 16 התחילה לעבוד בקונדיטוריה בתוניס, על מנת ללמוד את רזי המקצוע אך לא נשארה במקום זמן רב ועברה לעבוד בחנות בה נמכרו בגדים לנשות העיר העשירות. בהמשך, החלה לעבוד כמזכירה בחברה גדולה שלה כמה סניפים בעולם, האחד מהם בבורדו שבצרפת. כשמלאו לה 21 שנים, עברה אקבו לעבוד בסניף של אותה החברה בבורדו ושם הכירה את בעלה (גם הוא איטלקי מתוניס). ב 1958 החל סיפור האהבה של אקבו עם פריז, עת עברו השניים לעיר הגדולה ואקבו החלה לבחון אפשרויות חדשות לתעסוקה.

חפיסות שוקולד של בונה, כמה קסם (צילום: שרון היינריך)

"בשלב כלשהו, רכשתי מעדנייה בפרבר בשם קולמוב. במשך שלוש שנים פגשתי את אותם הקליינטים ומשהו היה חסר. הרגשתי שאני צריכה לפגוש אנשים חדשים, רציתי קליינטורה מגוונת יותר". בעודה מטיילת לה באיזור מונמרטר, נתקלה אקבו בקונפיזרי (חנות ממתקים) ישנה הקיימת משנת 1902, בה עבד אדם מבוגר מאוד שלו כלב עצבני שקיבל את הלקוחות בנביחות. "משהו קסם לי במקום הזה, אהבתי את חפצי האמנות הישנים שהיו בחנות, את ההיסטוריה שהרגישה כל כך חיה בה, ומיד ידעתי שאני רוצה את המקום. ניסיתי לשכנע את הבעלים למכור לי אותה, אך ללא הצלחה". בסופו של דבר, אחרי כמה שנים וסכום כסף שהעבירה אקבו לאיש, הסכים בעל הבית למכור לאקבו את החנות ובשנת 1973 היא כבר הייתה בבעלותה.

אקבו החייכנית, במקום בו היא הכי אוהבת להיות (צילום: שרון היינריך)

מהר מאוד הבינו תושבי הרובע שמשהו השתנה. הכניסה לחנות A L'ETOILE D'OR לא לוותה בנביחות מפחידות, ובמקום קשיש צרפתי נרגן המתינה להם ליד הקופה גברת חייכנית עם שתי צמות, לבושה תמיד באותה החליפה. "מאז ומתמיד אני לובשת את אותו הדבר. חצאית משובצת רחבה שמאפשרת לי לנוע ללא כל הפרעה, חולצה וסוודר וגם עניבה". אל הלבוש הזה נחשפה כשגדלה לצד נזירות ומאז הוא סימן ההיכר שלה. אקבו החליטה שהחנות שלה תוקדש רק לתוצרת צרפתית, וכך מצאה עצמה נוסעת בכל יום שני לטייל ברחבי צרפת. "הייתי לוקחת רכבת ומגיעה לכל מקום אפשרי. אני לא שוכחת את הביקורים שלי בליון, במקום הייצור של ברנשו. בתחילה, בכלל לא הסכימו למכור לי את השוקולד, מסייה ברנשו התעקש שרק הוא מוכר את השוקולד שלו. אחרי ביקורים חוזרים שלי במקום, כולל בכי ודמעות, הצלחתי לגרום לו למכור לי כמות קטנה של טבלאות שוקולד. בהמשך גדלה הכמות והיום אני היחידה (חוץ ממנו כמובן) שמוכרת את השוקולד שלו בצרפת".

האריזות המפורסמות של אקבו, קומיקס שוקולדי (צילום: שרון היינריך)

אחרי השוקולד של ברנשו, הגיע המרשמלו מננסי, ולאחר מכן הקרמלים והנוגטים, כל איזור והממתקים שלו. לא לקח זמן רב, והחנות התמלאה בתוצרת צרפתית והפכה למקום עליה לרגל. אוהבים שרוצים לפנק אחד את השני, ילדים המעוניינים בממתק של אחר הצהריים, מחפשי מתנות לחגי החורף, החנות של אקבו הופכת לשם דבר. אבל לא רק המקומיים פוקדים אותה. אבקת הקסמים של אקבו מתפזרת בכל העולם ותיירים רבים מסמנים את חנות הממתקים הזו כנקודת חובה בכל ביקור בפריז. "עשו עלי כתבות כמעט בכל מדינה, קבוצות האמריקאים והיפנים שפוקדים את החנות שלי מדהימות אותי בכל פעם מחדש. הם נכנסים ורוכשים כמויות גדולות כדי לקחת למדינה ממנה הם באים. כמעט בכל יום נכנסים תיירים עם עיתונים וכתבות מכל מיני מדינות" מציגה אקבו שורה של גזירי עיתון ותמונות שלה, תמיד עם אותה החליפה ואותן צמות.

ממש כמו בסרטים, קסם של מקום (צילום: שרון היינריך)

ואז, הגיע ה 14.2.14, היום המר ביותר של מלכת המתוקים. "יום האהבה, החנות מלאה במבקרים ואני עומדת ומשוחחת עם עיתונאית יפנית. במרתף, מטפלים עובדי חברת הגז בצנרת, ופתאום בשעה 16:00 הכל מתפוצץ. ההדף עצום, החנות נהרסת לגמרי, כך גם הדירה שלי שמאחור, עד היום אני לא יכולה להכנס אליה" מספרת אקבו בהתרגשות ומובילה אותי אל הדירה שלה שמאחורי החנות, אליה היא לא נכנסת יותר. ברגע אחד הכל קרס, 40 שנים של חלום מתוק הפכו לאסון של ממש. עיתונים בצרפת ומחוצה לה דיווחו על האירוע הדרמטי ואקבו הנסערת החליטה שאין טעם לפתוח את החנות מחדש. "בזמן האירוע הייתי בת 78, בתי אמרה לי שאולי זה הזמן להפסיק, לנוח קצת וליהנות מהחיים בלי עבודה. בתחילה חשבתי שאולי זה הדבר הנכון לעשות, אבל אחרי כמה חודשים הבנתי שבלי החנות יסתיימו חיי, פשוט כך". כמעט שנתיים, זה הזמן שלקח לשפץ את החנות ההרוסה, וב 3.11.15 נפתחה החנות מחדש, ואקבו חזרה למקומה הטבעי.

הנוגט הכי טוב בצרפת, לדעת אקבו. קיים משנת 1864 (צילום: שרון היינריך)

"אני כל כך מאושרת, קצת עייפה, אבל כל כך שמחה. הקליינטים חזרו במהרה, ובכל יום נכנסים עוד ועוד שמתרגשים מכך שהחנות נפתחה מחדש. עוד מעט אני בת 80, אין לי עוד חלומות, מבחינתי אני מוכנה לסיים את חיי בחנות הממתקים, בין הקליינטים שלי" מסכמת אקבו ומתפנה להסביר לעוד לקוחה על פלאי עולם המתוקים.

לצערנו המקום נסגר בשנת 2022, אוהבות אותך דניס!

A L'ETOILE D'OR
30 Rue Pierre Fontaine
75009 Paris
שעות פתיחה: שני 14:00-20:00, שלישי עד שבת 10:30-20:00
מטרו: BLANCHE

הצבעוניות של אקבו, בקרו אותה, היא תעשה לכם טוב (צילום: שרון היינריך)

שלכם
שרון