פאבה, פריז במילאנו (צילום: שרון היינריך)

בעיר קוליקו, מעל אגם קומו ולמרגלות הרים מושלגים, התמקמנו. בבית שקיים מעל 100 שנים ונראה כאילו מהווה תפאורה לסרט איטלקי רומנטי, מוקף גינה גדולה ובה מגוון חסות, תבלינים ואפילו תותי שדה אדומים ומבריקים. מאחד החלונות ניבטת הכנסייה של העיר ומחלון אחר הר גבוה, מרחבים ירוקים וסערה של זרעים המתעופפים באוויר האביבי ונראים ממש כמו שלג. יחידת הדיור שבה לנו ממוקמת בקומה השנייה של הבית והיא מעוצבת בצורה מופלאה. כמויות נדיבות של אור חודרות אליה והשילוב הזה של כל פלאי הטבע הנבטים מכל כיוון שלה מרגש. בעלי הבית האדריכלים פייטרו ושרון גור מהבלוג PASTA EVERY DAY אחראים ליצירה הזו, וזו בהחלט יצירה משום שמדובר בבית שנבנה לפני כמאה שנים והפך בשנים האחרונות למחסן משפחתי. במשך שנתיים שופצה הקומה העליונה שלו, כשחלק גדול מהפריטים הנם כאלו שנמצאו בעליית הגג של הבית הישן ומהווים תפאורה נפלאה לדירה המודרנית. אחד הפריטים האהובים עלי בדירה הוא הכיור שנח לו על רגליים של מכונת תפירה ישנה, שנמצאה בעליית הגג.

הדירה של שרון ופייטרו, אתם חייבים לעצמכם את זה (צילום: שרון היינריך)

כשזה הבסיס לטיול, רק טוב יכול לצאת מזה 🙂 העיירה קוליקו ממוקמת בצפון אגם קומו שבמחוז לומברדיה, אחד האגמים היפים והגדולים ביותר בצפון איטליה. מסביב לאגם עיירות ציוריות רבות כשלכולן מכנה משותף אחד, לה דולצ'ה ויטה. הקצב איטי, הפסקת הצהריים היא חובה והאנשים כל כך נחמדים, במיוחד כשנקודת ההשוואה היא הנרגנות הפריזאית. האיזור תיירותי מאוד וככזה הרי שרוב הפעילות הקולינארית בו מכוונת לתיירים ולכן יש להזהר ממלכודות תיירים בדמות פיצריות ומסעדות איטלקיות המגישות אוכל ברמה לא גבוהה. מסביב לאגם תמצאו וילות מרהיבות בהן ניתן לבקר, מלונות יוקרה הפונים לאגם, ספורט ימי ומגוון אירועים ופסטיבלים.

אפילו תותים גדלים בגינה, מבט מהחלון של יחידת הדיור (צילום: שרון היינריך)

כשעה וחצי נסיעה מהאגם (תלוי באיזה איזור באגם אתם נמצאים) נמצאת העיר מילאנו, שנמלי התעופה שלה הם גם הקרובים ביותר לאגם. החלטנו להקדיש יום אחד לביקור בעיר (לטעמי לא צריך הרבה יותר מזה) במיוחד כדי למצוא בוטיקי פטיסרי ושוקולד ששווה להמליץ עליהם. כאן המקום לציין שבאיטליה, ובכלל זה במילאנו, קשה למצוא פטיסרי מעולות, בכלל האיטלקים לא מתבלטים בקינוחים שלהם להוציא את הגלידות. מפתיע, אם כן, שבשנת 2015 זכתה נבחרת איטליה בגביע העולם בפטיסרי שהתקיים בתחרות SIRHA שבעיר ליון (צרפת לא השתתפה באותה השנה בתחרות לאור העובדה כי זכתה בגביע בשנת 2013).

אחד המקומות שאהבתי ביותר במילאנו הוא פסטיצ'רייה (פטיסרי) פאבה. המקום הוא חלום של ג'ובאני גיברטי, בחור צעיר וחביב שיושב איתי לשיחה על קפה ומאפה של בוקר.פאבה ממוקמת באיזור פחות נחשב של מילאנו, בואך כיכר הרפובליקה. "האזור בו בחרנו לפתוח את המקום נחשב לפחות טוב, אבל אנחנו קרובים לתחנת מטרו די מרכזית" מסביר לי גיברטי. את המקום פתח עם עוד שני שותפים לפני 4 שנים ומאז הוא מהווה מקום עליה לרגל לחובבי קפה, מאפים ופנטונה.

המקום הכי שווה במילאנו לחובבי הקינוחים (צילום: שרון היינריך)

"הרעיון שלנו היה להביא את פריז למילאנו, אבל להנגיש אותה לאיטלקים. כך למשל הקרואסון הוא על בסיס חמאה, בניגוד למאפים האיטלקיים, אך לא עם אחוזי חמאה גבוהים כמו בפריז". אחד המאפים המפורסמים ביותר של המקום הוא הקרואסון עם הנוטלה (מסוכן מאוד) שעושה כבוד לממרח השוקולד-אגוזים הלאומי של חברת פררו האיטלקית.

במקום מגישים קפה של חברת ROJOT מפיאמנטה, משם גם מביא גיברטי את הקמח למאפים. בנוסף למאפים תוכלו להתענג על ארוחות בוקר קלות ואפילו על קינוחים אישיים בהשפעה צרפתית. העיצוב של המקום, המתפרס על שתי קומות,  מקסים ומשלב עץ, אריחים מודרניים ומגוון של פרטי עיצוב מדליקים.

פנטונה של פאבה, מהטובות שטעמתי (צילום: שרון היינריך)

גיברטי מספר לי בהתלהבות שממש בימים בהם בקרנו במילאנו, פתחו השותפים גם גלידרייה עם גלידות המיוצרות במקום מחומרי גלם מעולים וסניף נוסף של פאבה עתיד להפתח בקיץ 2016 באזור בתי המשפט של מילאנו. לקינוח, אני שואלת את האיטלקי הצעיר איזה מאפה הוא ה"בסט סלר" של המקום, וללא היסוס הוא עונה "פנטונה". אותו מאפה שמקורו במילאנו, הנראה כמו עוגה עגולה וגבוהה מאוד. "הנמכרים ביותר אצלנו הם הקלאסי וזה בטעם שוקולד. במקור, הפנטונה נאפית לפני חגי החורף בדגש על חג המולד, אך אנחנו אופים אותה כל השנה" הוא מסביר בהתלהבות ומביא פנטונה לשולחן. אין ספק שחובבי הז'אנר חייבים לטעום את הפנטונה של פאבה, היא נפלאה.

PAVE
Via Felice Casati 27
MILAN
שעות פתיחה: שלישי עד שישי 08:00-20:00, שבת וראשון 08:30-19:00

COVA הקפה ההיסטורי של המופרסמים
יש מקומות ששווה לבקר בהם רק כדי לחוש את ההיסטוריה, לדמיין את המפורסמים והעשירים שישבו בהם ולתהות על מהות החיוכים של פוליטקאים שמנהלים בהם שיחות עסיסיות. כזה הוא בית הקפה COVA שנפתח בשנת 1817 בצמוד לבית האופרה לה סקאלה, וממש בשנה הבאה חוגג 200 שנים לקיומו. בשנת 1950 עבר בית הקפה למיקומו הנוכחי, זאת לאחר שב 1943 נפגע (כמו גם לה סקאלה) בהפגזות במהלך מלחמת העולם ה 2.

מילאנו של פעם, גביעי הקינוחים הנוסטלגיים (צילום: שרון היינריך)

את שף אדוארדו גאדה אני פוגשת בצהרי היום בבית הקפה, הוא ממתין לי עם אחד מאנשי הצוות ששולט בשפה האנגלית ועוזר בתרגום. גאדה מספר שהוא עובד במקום כבר 24 שנים, הוא אחראי על ייצור המאפים, הלחמים והקינוחים. "אנחנו נמצאים בלב רובע של קניות ומסחר, יש קליינטים שאנחנו רואים כמה פעמים ביום. בבוקר הם פותחים את היום עם אספרסו על הבר ומאפה של בוקר, בצהריים הם מגיעים לאכול ארוחת צהריים ולפני שהם חוזרים הביתה הם מגיעים לאפריטיף", מסביר השף.

כמובן שאחרי עיון מעמיק בתפריט עברתי ישר אל חלק הקינוחים. במקום עם כזו היסטוריה, החלטתי לנסות את הקלאסיקות עליהן המליץ לי השף. הטירמיסו המפורסמת, הוגשה בגביע סטייל שנות ה 80, והייתה עדינה וקלילה, כך גם גביע הפירות עם הקרם פטיסייר והקצפת. האמת היא שהגביע האחרון היה רטרו לחלוטין והזכיר לי שאת הטארטים הצרפתיים עם הבצק הפריך, הקרם פטיסייר והפירות, אפשר גם לעשות ללא בצק. אדוארדו התעקש שנטעם את הזאכר טורט האוסטרית המפורסמת שהייתה מעולה. השילוב הזה של שוקולד וריבת משמש חביב עלי כל כך.

קלאסיקה במיטבה (צילום: שרון היינריך)

המקום הזה דורש ביקור, לא בגלל שיש בו הפתעות קולינריות או קינוחים חדשניים, אלא דווקא בגלל שהוא שומר על הקלאסיקות ומהווה מעין בבואה של בתי הקפה הישנים של העיר.

COVA
Via Montenapoleone 8
MILAN
שעות פתיחה: כל יום 07:45-20:30, ראשון 09:00-19:00

ZAINI בר שוקולד קפה 
חברת השוקולד המשפחתית זאיני קיימת כבר משנת 1913, היא הוקמה על ידי סב המשפחה, לואיג'י. החברה מפורסמת מאוד בתחום השוקולד המפעלי ומוצריה נמכרים ב 72 מדינות. אז למה בעצם שוקולד מפעלי? האמת היא שבחיפושים אחר כתובות מעניינות במילאנו, נתקלתי בחנות מעניינת של משפחת ZAINI שנמצאת ממש בצמוד לקורסו קומו, אזור מתפתח של מילאנו שבו גם נפתחה המעדנייה האיטלקית המפורסמת, איטלי. את החנות של זאיני, שנפתחה בשנת 2013, בחרה המשפחה למקם בסמוך למיקום המפעל הראשון של סבא לואיג'י.

קופסאות הרטרו של זאיני (צילום: שרון היינריך)

החנות משלבת הן בוטיק בו נמכרים השוקולדים והן בר שוקולד וקפה בו אפשר לטעום משקאות מעניינים המשלבים שוקולד וקפה. בניגוד לייצור התעשייתי המזוהה עם המותג, הרי שהשוקולדים הנמכרים בחנות הם חלק ממהדורות מוגבלות המיוצרת רק עבורה. אהבתי מאוד את אריזות השוקולד המעוצבות, עם התמונות של לואיג'י ואשתו השנייה, אולגה, שהייתה אחת הנשים המשמעותיות בחברה. אולגה, שנחשבת באיטליה לאחת הנשים הראשונות בתעשייה, עמדה בראש החברה אחרי מותו של לואיג'י, ואחרי מלחמת העולם השנייה החליטה להעסיק במפעל רק נשים.

נסו את אחד המשקאות המוצעים במקום, המפורסם שבהם הוא המרוקינו, כוסית קטנה של שוקו חם ומריר, קפה, חלב ואבקת קקאו מלמעלה. עוד משקה מעניין הוא ה"זאיני קופי", המוגש בכוס של שמפנייה והוא מורכב משוט של שוקולד מריר, אספרסו וקצפת עם מוסקט.

נסו את אחד המשקאות על הבר (צילום: שרון היינריך)

ZAINI
5 Via de Cristoforis
MILAN
שעות פתיחה: שני 07:30-20:00, שלישי עד שישי 07:30-22:00, שבת 09:00-22:00, ראשון 09:00-19:00

LUINI סכנת נפשות בשם פנזרוטי
כשמחפשים כתובות של בוטיקי מתוקים, עולה החשק למלוח. אחד המקומות שאתם ממש רוצים לבקר כשאתם מגיעים למילאנו הוא לואיני. בשנת 1949 נפתחה המאפייה המשפחתית הקטנה הזו בסביבת הדואמו במילאנו, ומאז התור בכניסה אליה רק הולך ומתארך. בלואיני מתמחים במגוון של מאפים מתוקים ומלוחים, כשהמפורסם שבהם הוא הפנזרוטי.

לזה קוראים שחיתות (צילום: שרון היינריך)

הפנזרוטי הוא מאפה איטלקי, המגיע מדרום איטליה וממרכזה והוא מזכיר מאוד סופגנייה. בלואיני יש מגוון גדול מאוד של פנזרוטי מטוגנים וגם אפויים, כשהמפורסם ביותר הוא זה המטוגן וממולא במוצרלה וברוטב עגבניות. כשעומדים בתור ללואיני עדיין לא מבינים על מה המהומה, אבל אחרי שטועמים את המאפה הכל מתבהר. מכיוון שקצב המכירות במקום כל כך מהיר, הרי שבכל רגע נתון מטגנים פנזרוטי בכמויות גדולות, ולכן הם נמכרים חמימים ונעימים.

לא וויתרנו גם על הספוליאטלה, אותו מאפה איטלקי מתוק העשוי משכבות רבות של בצק דקיק ופריך, בעל מרקם קראנצ'י נפלא ומגיע במגוון מילויים. כמובן שבחרנו בזה עם הנוטלה, כל כך טעים, למרות שזו לא ההתמחות של המקום.

אל תבהלו מהתור, הוא עובר כל כך מהר (צילום: שרון היינריך)

LUINI
Via Santa Radegonda 16
MILAN
שעות פתיחה: שני 10:00-15:00, שלישי עד שבת 10:00-20:00

חנות המפעל של מותג השוקולד ICAM
אחד ממותגי השוקולד המפורסמים ביותר באיטליה הוא ICAM וחנות המפעל שלו נמצאת בעיירה LECCO שבדרום אגם קומו, בצמוד למפעל השוקולד עצמו. כדי להגיע לחנות, יש להכנס ממש לחנייה של המפעל עצמו, שם מקבל את פני המבקרים ריח משכר של שוקולד שזה עתה עומלים על ייצורו.

החברה שחוגגת ממש השנה 70 שנות פעילות, הוקמה בשנת 1946 על ידי סיליביו אגוסטוני. בהמשך, חברה משפחת אגוסטוני למשפחתה של קרולינה וניני, אשתו של סיליבו וביחד פתחו סילביו ואחיה של קרולינה את המוצרים תחת השם ICAM. עם השנים התפתח המותג וכיום החברה היא אחת מיצרניות השוקולד הגדולות ביותר באיטליה.

הקקאו מעולה, אבל האריזות הרסו אותי לגמרי (צילום: שרון היינריך)

מנעד המוצרים של החברה גדול מאוד, החל משוקולד לתעשיית הקינוחים והגלידות, ממתקי שוקולד המזוהים כל כך עם איטליה ארוזים בניירות מוזהבים צבעוניים, חפיסות שוקולד מסוגים שונים ועוד. אחד המוצרים המיוחדים ביותר של המותג הוא ממרח הנוצ'ולה, הלא הוא ממרח אגוזי הלוז. אנחנו מכירים אותו בעיקר תחת המותג נוטלה, של חברת פררו האיטלקית. הממרח של ICAM נפלא ושווה מאוד להצטייד בו בחנות המפעל. עוד מוצר שרכשתי ממנו "סטוק" הוא הקקאו המריר והקקאו המתקתק, המתאים בעיקר לציפוי של טירמיסו, גלידות וקינוחים אחרים. והאריזות של הקקאו…איזה רטרו.

כשאתם בחנות, בדקו על אילו מוצרים יש הנחות, בדרך כלל יונחו המוצרים המוזלים על מדפים נפרדים בחלק הפנימי ביותר של החנות. ואל, אל תצאו בלי לפחות קילו של ממרח אגוזי לוז 🙂

קרם אגוזי הלוז המפורסם, לא לצאת בלעדיו מהחנות (צילום: שרון היינריך)

CHOCOUTLET ICAM
Via Pescatori 53
LECCO
שעות פתיחה: שני עד שישי 09:00-13:00 וגם 14:00-18:30. שבת 09:00-13:00

חנות הגבינות והיין שאני מוכנה לגור בה FRATELLI CIAPPONI
אחת מפינות החמד הקולינריות המיוחדות ביותר באיזור אגם קומו היא ללא ספק חנות היין והגבינות של האחים CIAPPONI שנמצאת בעיירה מורבניו. החנות הזו שקיימת משנת 1883, היא גן עדן לחובבי אוכל ויין, כזו שכאשר נכנסים אליה לא רוצים לצאת ורוצים לקחת אחד מכל אחד אבל לא באמת יודעים מה לבחור.

כשתכנסו לחנות היא תראה לכם כמו מכולת שכונתית, עם מצרכי מזון בסיסיים, גבינות, דברי מתיקה לילדים, לחם (והאיטלקים ממש ממש לא מצטיינים בתחום הלחם) וכו. אל תתאכזבו, כנסו לחדר השני ושם תתחילו להרגיש כאילו נכנסתם אל עולם אחר לגמרי שלא קשור לזמן ולמקום שבו אתם נמצאים.

גן עדן לחובבי קולינריה (צילום: שרון היינריך)

בחנות הבנויה ממספר מרתפים, בכמה מפלסים, החצובים בתוך האדמה ניתן למצוא מגוון עצום של יינות, שמני זית, חומץ בלסמי, עוגיות איטלקיות, קמחים, פסטות וגולת הכותרת מבחינתי – חדרים של גבינות מיושנות, מיושנות מאוד. כך למשל תוכלו למצוא בחלק מהמרתפים גבינות BITTO האופייניות לאזור וולטלינה שבחבל לומברדיה, בנות עשרות שנים, אל תתביישו לבקש לטעום ממה שניתן.

אנחנו הצטיידנו בכמה מיכלים של שמן זית איכותי, עוגיות איטלקיות מעולות על בסיס שקדים ותאנים וכמובן שלא פסחנו על בקבוק חומץ בלסמי משובח. ללא ספק, מדובר באחת מחנויות המזון המעניינות ביותר בהן ביקרתי, אם אתם באזור ואתם חובבי מזון, החנות הזו היא MUST של ממש!

בקשו לטעם מהגבינות האלה, כמה שזה טעים (צילום: שרון היינריך)

FRATELLI CIAPPONI
Piazza 3 Novembre 23
MORBEGNO

ואחת קטנה לסיום, שייט פרטי באגם עם LUCA
אני יודעת, זה ישמע לכם תיירותי ומתוק מדי, אבל הי…כשאתם מגיעים לאגם קומו אתם תיירים שעושים דברים תיירותיים ורוצים לספוג כמה שיותר אווירה. אז כמובן שיש מלא אפשרויות לשייט באגם, כולל מעבורות שמעבירות אנשים ומכוניות מגדה לגדה במחירים סבירים.

אחד מסוגי השייט שאפשר לקיים בקומו הוא שייט פרטי, רק אתם וה"לוקה" שלכם. לשלנו קוראים לוקה, אבל יש עוד חברות שמציעות את השירות הזה. לוקה הוא בחור צעיר, עוסק באמנויות לחימה ומאוד אוהב את האגם שלידו הוא נולד וגדל. מתוך אהבתו לצלילה ולאגם הוא החליט לבנות לעצמו סירה ולפתוח חברת שייט.

יוצאות לשייט מורנה, אצל לוקה בסירה (צילום: לוקה!!!)

תוכלו לבחור כמה סוגים של שייט, קבוצתי, פרטי, פרטי עם שמפנייה וקצת נשנושים וכו. השייט עצמו יוצא מהעיירה המרהיבה ביופייה ורנה, מלווה בהסברים באנגלית משעשעת של לוקה ובעיקר חושף אתכם לכפרים, לעיירות המדהימות ולוילות היוקרתיות המשובצות בהם, מזווית מעט אחרת. ועוד המלצה קטנה בנושא הזה, נסו לעשות את השיט בתחילת השהות שלכם באגם, כך תקבלו מידע רב שיעזור לכם להבין היכן אתם נמצאים, היכן שוכנת כל עיירה ועיירה ובאילו וילות אתם רוצים לגור 🙂

TAXI BOAT VARENNA

וכמה תמונות אווירה, כדי שתשתכנעו לגמרי שצריך לבקר באיזור:

העיירה ורנה, כל כך יפה (צילום: שרון היינריך)

ליד הבית בקוליקו, הרים ושלג מעלינו, אגם ושמש מתחתינו (צילום: שרון היינריך)

אגם קומו (צילום: שרון היינריך)

אחת הווילות שלי, טוב נו, עדיין לא שלי (צילום: שרון היינריך)

שלכם
שרון