עוגה פשוטה כל כך ומנחמת (צילום: שרון היינריך)

מוקדם בבוקר, רק אני נמצאת במשרד, מנסה למקסם את השעה הזו בה יש שקט יחסי ואני יכולה לעבוד על דברים דחופים מהלילה. כן כן, פעם עבדתי ממש במשרד, כזה עם ביפר וסלולארי ומנהלים ודיונים וחברים מקסימים ועוד הרבה. בשעה הזו של הבוקר הייתי גם נערכת למפגש הבוקר עם העמיתים לעבודה. חלקם לא ישנו, חלקם אחרי לילה של חפ"ק, אחרים לפני יום ארוך. בשעה הזו הייתי מכינה את העגלה הלבנה שסדרו לי החברים מהלוגיסטיקה ליד החדר. הייתי מניחה עליה את העוגה שהכנתי בלילה, או לפנות בוקר (ככה זה כשעובדים סביב השעון) ומחכה שראשוני העובדים יגיעו. לאט לאט היו כולם מגיעים לברך בבוקר טוב, מצטיידים להם בקפה ופרוסת (או פרוסות) עוגה ומתחילים את היום שלעולם לא ניתן היה לחזות אם, מתי וכיצד יסתיים. בתקופה כזו, גם מתוקים הם סוג של נחמה.

 

מדי פעם מגיעים אלי חברים מהמשרד ההוא לסיורים קולינריים בפריז, מעבר לסיפורים ולהתעדכנויות כולם מזכירים לי את העוגות של הבוקר שכל כך חסרות להם. כיף לדעת שבימים של עבודה ללא גבולות, הצלת חיים והקרבה עצומה, אנשים התנחמו במתוקים שלי. היום הקינוחים שמקיפים אותי הם ברמה הגבוהה ביותר בעולם, ועדיין, כשגלי רוצה להתנחם היא תמיד מעדיפה את אחת העוגות הפשוטות שלי, אלה שעדיין נראות כמו עוגה ומחזירות אותנו תמיד לילדות. כך יצא שאתמול גלי טענה שמזה זמן רב לא הכנתי לה את העוגה החומה-לבנה. זה שם קוד כזה לעוגה שבעבודה ההיא קראו לה חבריי לקורס הבסיסי, "המוחדרת". למה מוחדרת? משום שהיו ימים קשים, בהם המתוק לא הספיק והיינו זקוקים למתוק מתוק, או אז הוספתי לעוגה גם חתיכות שוקולד גולמי באמצע האפייה והחדרתי אותן בעדינות לאורכה של העוגה. לא היו מאושרים מאלו שזכו בחתיכה מוחדרת.

בבירת הפטיסרי העולמית, לעתים כמהים לעוגה בחושה (צילום: שרון היינריך)

אז כמובן שאפיתי לגלי (אפשר לגלות לכם שהיא מכונה ממוש), ואז העליתי לפייסבוק את התמונה והבקשות למתכון לא מפסיקות להגיע. זה מחמיא מאוד וגם מפתיע, למה מפתיע? כי מדובר בעוגה בחושה די בסיסית שנראה לי שכל אחד יודע להכין, נכון שהיא מאוד מאוד אוורירית וגם עסיסית יחסית במקביל, אבל מדהים שבסופו של דבר כולנו רוצים לאכול את העוגות הפשוטות, אלו המכונות בצרפתית פשוט CAKE או "עוגות נסיעה" משום שאינן דורשות קירור. אז הנה המתכון שכל כך ביקשתם, תקראו לה איך שתרצו – חומה-לבנה, שיש, MARBRE (בצרפתית), MARBLE (באנגלית) ואם תרצו אז המוחדרת בשרונית.

---

תבנית אינגליש קייק גדולה 30X10

---

120 גרם שוקולד מריר

2/3 שני שליש כוס שמנת מתוקה (אפשרי גם לשלב חצי מהכמות חלב וחצי שמנת מתוקה)

 

150 גרם חמאה רכה

כוס סוכר

3 ביצים (M)

2/3 שני שליש כוס שמנת מתוקה (אפשרי גם לשלב חצי מהכמות חלב וחצי שמנת מתוקה)

גרגרים מחצי מקל וניל (לא חובה, אם החלטתם להוסיף את הגרגרים יש להוסיפם לשמנת)

2 כוסות קמח תופח

 

*לגרסה"המוחדרת" יש להצטייד בעוד כ 10 קוביות שוקולד על פי בחירה.
*לתוספת גנאש שוקולד מריר: 180 גרם שוקולד מריר, 200 גרם שמנת מתוקה.

משויישת היטב (צילום: שרון היינריך)

 

1. מחממים תנור ל 180 מעלות, משמנים ומרפדים תבנית בנייר אפייה.

2. ממסים בסיר על אש קטנה שוקולד ושמנת, מניחים בצד לצינון.

3. מערבלים במיקסר (אפשר גם בידני) חמאה עם כוס סוכר.

4. מוסיפים בהדרגה ביצים ומערבלים עד שהן נטמעות בתערובת.

5. מוסיפים לסירוגין קמח ושמנת עם וניל, מערבלים רק עד שהקמח נטמע בתערובת, יש להימנע מערבול יתר כדי שהעוגה לא תצא קשה ודחוסה מדי.

6. מעבירים כ 5-6 כפות מהתערובת הלבנה אל השוקולד המומס ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.

7. יוצקים את התערובת לתבנית משומנת ומרופדת בנייר אפייה, משטחים את התערובת.

8. מעל התערובת הלבנה יוצקים את תערובת השוקולד. מערבלים קלות ליצירת מראה שיש.

9. אופים כ 40 דקות, על העוגה להתקבל יציבה, אך לא יבשה מדי.

*לגרסה"המוחדרת", אחרי כ 20 דקות אפייה יש לפתוח בעדינות את התנור, וכשהעוגה בתנור לנעוץ בזהירות לאורך העוגה את קוביות השוקולד, לסגור את דלת התנור ולהמשיך באפייה. יש לבצע שלב זה בזריזות כדי לא להפריע למהלך האפייה.
*לתוספת גנאש שוקולד: מביאים שמנת לסף רתיחה, יוצקים על השוקולד ומערבבים לקבלת גנאש חלק. יוצקים על העוגה.

בתיאבון 🙂 (צילום: שרון היינריך)

 

חורף חמים!

שלכם

שרון