אחת שנוגעת בחלום (צילום: שרון היינריך)

אני זוכרת את עצמי לוחצת על כפתור האינטרקום של MAISON HERME. "זו שרון" אמרתי בקול אסרטיבי כשבלב רעידות של מקרון עם קרום שביר. הדלת נפתחה ונכנסתי אל האטלייה הכי חשוב בעולם הפטיסרי, ממש כמו להיכנס לסטודיו העיצוב של לואי וויטון, דיור או שאנל. הובלתי על ידי אחת העובדות אל קומת היצירה של המאסטרו והמתנתי בהתרגשות מול ספריית ההשראה שלו. ואז הוא הגיע עם נספחת העיתונות, איש סגור, פנים רציניות, עיניים שקשה לפגוש את מבטן, עונה בקצרה על שאלות, שקט. המפגש הראשון ביני לבין ארמה היה ציון דרך משמעותי מאוד עבורי, זו הייתה הפעם הראשונה בה הרגשתי שבתור זרה שהגיעה לפריז עם צרפתית של בית הספר אליאנס, הצלחתי להגיע למקום החשוב ביותר בעולם הפטיסרי. אחרי הראיון עמו נפתחו בפני דלתות רבות, שהרי אם הטוב ביותר העניק לי ראיון, מי יוכל לסרב, כמו מעין אות סמכות, קיבלתי אישור.

הדירה של מתילד, קסם (צילום: שרון היינריך)

מאז עברו שנים רבות ומים רבים זרמו בסיין. עם השנים ביססתי את קשריי בעולם הפטיסרי בצרפת ובעולם בכלל והיחסים שלי עם פייר ארמה הפכו לקרובים יותר. ארמה עבר גם הוא שינוי גדול, נפתח מאוד לעולם המדיה והרשתות החברתיות, הפך לנגיש יותר ופתוח יותר. אין לי דרך להסביר איך זה קרה ומה מחבר ביננו, אבל אני נוטה לחשוב שזו התשוקה. ארמה קלט אותי, הוא הבין שאני עובדת מהבטן, שאני עושה את מה שאני אוהבת ושאני פועלת מתוך אהבה אמיתית לתחום הזה ולאנשים המניעים אותו. מדי פעם הוא שולח לי הודעות אישיות באינסטגרם, עוקב אחרי היומיום שלנו ומצביע בבחירות המאפים בבוקר (כנסו לאינסטוש, בכל בוקר תוכלו לבחור איזה מאפה נאכל עם הקפה) והכי חשוב, קורא לנו LES AMIES, כלומר חברות שלו.

הילית, הגיעה מקליפורניה להגשים חלום. החיוך אומר הכל (צילום: שרון היינריך)

היה זה אך טבעי שיבוא יום ונעשה אירוע משותף עם ארמה, אירוע כזה שיוכל לחבר בינו לבין מעריצים שלו באמצעותנו. חברנו לבנות מ"פו דה פטיסרי" המקיימות ימים של WORKSHOP עם טובי השף פטיסיירים בעולם וביחד תפרנו אירוע המיועד לעוקבים שלי ושלהם מכל העולם, כשהרעיון היה לאפשר למעריצים הישראלים להירשם קודם. היה לי ברור שיש שני שף פטיסיירים שאני מאוד רוצה איתי ביום הזה – קארל מרלטי, חברנו הטוב שהאנרגיה שלו היא מהטובות שפגשתי בתחום ובכלל, וכמובן שארמה, המהווה עבורי מעין מנטור רוחני לשאיפה לשלמות, ללמידה יומיומית ולמקצוענות ללא פשרות. מרלטי פינה את לוח הזמנים שלו ונעתר מיד לרעיון. ארמה שנמצא בימים אלה בשיא פריחתו העולמית ומטייל בכל רחבי הגלובוס ללא הפסקה בחן את ההצעה וחזר לשמחתנו עם תשובה חיובית. היום שלנו הופך למוחשי. כדי להוסיף לחוויה עוד נופך רתמנו גם את מלון היוקרה "ריץ" ואת פרנסוואה פרה השף פטיסייר של המלון ליום החלומות, וכך הרכבנו נבחרת רבגונית בה כמה כוכבים ייחודיים שכל חובב פטיסרי מתאווה לגעת בהם, ולו רק לרגע.

מרלטי בפעולה, רוקחים ביחד לילי ואלי (צילום: שרון היינריך)

בבוקר יום שלישי, ה 10.7.2018 הגענו לדירה קסומה למרגלות כנסיית הסאקרה קר, לא יאמן באילו דירות אנשים חיים בפריז. עמדתי על המרפסת של מתילד ותהיתי לעצמי מי יושב שם על מדרגות הכנסייה? האם הוא משקיף עלינו בחזרה? האם הוא יודע איזה אירוע עומד להתרחש ממש עוד מעט בדירה אליה שייכת המרפסת עליה אני עומדת? האם הוא מבין שכוכבים עומדים לנצנץ על הקרקע ולא בשמיים? אור מלטף הציף את החללים הבהירים, אפילו מזג האוויר התאים עצמו לקינוחים שעומדים להירקח במטבח המאובזר. לא חם מדי, לא קר מדי, פריז במיטבה.

הנוף מהדירה, פריז (צילום: שרון היינריך)

קארל מרלטי הוא ראשון המגיעים, הוא השף פטיסייר הפותח את היום ולכן הוא מקדים להגיע ביחד עם עובדת מהבריגדה שלו. ביחד הם מכינים את המטבח לסדנא, מארגנים את הציוד ואת חומרי הגלם ובמקביל עורכים מגשים לארוחת הבוקר שתוגש בקרוב. הצרפתים נוהגים לאכול ארוחת בוקר קלה מאוד הכוללת בדרך כלל מאפה בוקר או טרטין (בגט עם חמאה וריבה) וקפה. כמובן שמרלטי מילא את השולחן במגוון של עוגות ועוגיות, אך לא קינוחים, אלה שמורים לשעות הצהריים והלאה.

לילי ואלי ביצירה (צילום: שרון היינריך)

אחד אחרי השני נכנסים המשתתפים, מחויכים, מאושרים, נרגשים ולעתים נבוכים קלות. אנשים שחלמו כל חייהם לפגוש ולו לרגע את הכוכבים שלהם, את אלה אליהם הם נושאים עיניים, אחריהם הם עוקבים ברשתות החברתיות וכמובן שטועמים את הקינוחים שלהם בבוטיקי הפטיסרי ובמלונות היוקרה של פריז. מרלטי מצטרף לקבוצה והשיחה המשותפת עוזרת גם לביישנים להיפתח, האווירה נפלאה. מעניין אם מישהו מהשכנים מבין מה קורה בדירה הזו שמתמלאת כולה במתיקות ובחום אנושי.

אנחנו עוברים אל המטבח, שם מעביר מרלטי כיתת אמן אינטימית ונעימה במסגרתה לומדים המשתתפים להכין את קינוח הדגל שלו, ה"לילי ואלי". את הקינוח הזה יצר מרלטי השרמנטי לאישתו לור, בעלת חנות פרחים. הוא בחר להסב את הסאנט אונורה הקלאסי לסאנט אונורה עם קרם סיגליות וכך חיבר אותו לעולם של אהובתו. אני מתבוננת מהצד ומתרגשת ממראה האנשים המחויכים שהגיעו מישראל, ארצות הברית, ונצואלה, צרפת, אפילו וויליאם, נער בן 17 מאלזס, הגיע בליווי אביו ליום החלומות כדי לגעת בכוכבים שלו. כל אחד מגיע מעולם אחר, כל אחד בעל מקצוע אחר והמכנה המשותף של כולם, תשוקה לעולם הקינוחים הצרפתיים וליצירתיות שבהם. את הלילי ואלי טועמים המשתתפים אחרי ארוחת צהריים קלה (ומלוחה!) המוגשת להם באחד החללים של הדירה, כשממש לפני הארוחה אני משתפת אותם בטיפים שלי לצילום קינוחים לרשתות החברתיות. המודל שלנו הוא ה"לילי ואלי" אותו מצלמים המשתתפים ברחבי הדירה עם פריטים שונים שהבאתי, אנחנו מדברים על אור, השתקפויות, זוויות צילום, סטיילינג וכל מה שיכול לעזור להם להעביר את קסם הפטיסרי ברשתות החברתיות.

דנה בשיעור פרטי עם מרלטי (צילום: שרון היינריך)

הלילי ואלי לא רק מצטלמת נהדר, היא גם טעימה כל כך והיא רק המנה הראשונה של הקינוח המתמשך שקורה ביום הזה. בדיוק בשעה 14:30 ממתינים לנו רכבים וביחד עם המשתתפים אנחנו נוסעות אל מלון היוקרה RITZ. אני זוכרת שבאחת הפעמים הראשונות בהן הגעתי לעיר ראיתי חבורה של צלמי פפראצי עומדת ליד המלון, נעמדתי גם ואחרי כמה דקות צפיתי בשחקן דסטין הופמן יוצא אל מכוניתו. כאלו הם מלונות היוקרה של עיר האורות, מארחים את המפורסמים והעשירים, מנהיגי עולם, שחקנים, זמרים, לו רק קירות החדרים יכלו לדבר. צוות המלון מוביל אותנו לאורך סלוני האירוח אל מרפסת גדולה הצופה אל חצר המלון. שולחן ארוך ערוך למשעי ממתין לנו ואת פנינו מקבל השף פטיסייר של המלון, פרנסוואה פרה.

השולחן שהמתין לנו במלון ריץ (צילום: שרון היינריך)

בלי הודעה מוקדמת מתחילות לזרום אל השולחן צלחות הגשה עם מגוון עצום של קינוחים, עוגיות, עוגות ויצירות מצולחתות. "חבל שיש לכם רק שעה וחצי" מסביר פרה "הכנו לכם כל כך הרבה דברים". הזמן קצר והמלאכה מרובה, עלינו לטעום את כל היצירות אותם רקחו לנו השף והבריגדה שלו. שמפנייה נמזגת אל הכוסות הממותגות "ריץ", אנחנו משיקים אותן ומתחילים בעבודה הקשה. "מעמד העוגיות הוא זה שאנחנו מגישים בסלון פרוסט בשעת התה" מסביר פרה ומבקש מאתנו לטעום את כל הקולקציה. מגוון של עוגיות נהדרות, בכלל זה עוגת שיש מעולה מצופה בשוקולד, דקליות עדינות, מאפה בצק עלים עם קומפוט של רוברב ועוד ועוד. בין הקינוחים שהוגשו לנו כיכבו טארט התותים והבזיליקום המוגש עם קרם פרש טרי, ממש כמו תותים בשמנת של פעם רק בעיצוב מודרני. המדלן המפורסם של פרה שהוא בעצם מחווה למדלן של מרסל פרוסט מספרו "בעקבות הזמן האבוד", הוא קינוח מרהיב הנראה כמו עוגיית מדלן גדולה אבל כשחותכים אותו מתגלה קינוח רב שכבות נפלא. אבל הקינוח הכי טעים לדעתי הוא קינוח "עוגת השייש", שוב כמו המדלן גם קינוח זה נראה בתחילה כמו עוגה יבשה, אך כאשר חותכים אותו מתקבל קינוח שוקולד וניל וקרמל מדהים עשוי משכבות עדינות של אושר.

הקינוח הטעים ביותר של פרה, קינוח עוגת השיש (צילום: שרון היינריך)

לסיום הביקור במלון מזמין אותנו פרה לביקור VIP במעבדת הפטיסרי שלו. אני כל כך אוהבת לבקר מאחורי הקלעים של מלונות היוקרה, לראות את היצירות בזמן הכנתן, את עגלות שירות החדרים עמוסות כלי הכסף, מדמיינת למי משגרים עכשיו את התופינים. פרה מוביל אותנו אל המעבדה, בדרך מראה לנו את המטבח וחושף אותנו אל סודות קטנים של סרוויסים גדולים. קשה שלא לחשוב על הנסיכה דיאנה שיצאה ממלון היוקרה הזה אל מותה, או על הסוויטה הנשיאותית שלילה בה עולה כ 28 אלף יורו. אגב, אם אין באפשרותכם לשכור חדר במלון, נסו לממש בו שעת תה, או ביקור בבר המלון לטעימה של אחד הקינוחים של פרה, חלום גדול במחיר אפשרי לחלוטין.

תותים, בזיליקום ושמנת, השילוש הקדוש (צילום: שרון היינריך)

נוגעים בעוד כוכב, פרנסוואה פרה נפרד מהמשתתפים (צילום: שרון היינריך)

עמוסים בחוויות ובקלוריות עזבנו בעצב קל את המלון, אך מהר מאוד התחלפה תחושת הפרידה בהתרגשות חדשה. חזרנו אל הרכבים ושבנו אל הדירה בה כבר המתין לנו צוות הפטיסרי של פייר ארמה. אין מילים לתאר את המעמד, בעוד כמה דקות יכנס אל הדירה השף פטיסייר הטוב בעולם, זה שכל שף פטיסייר חובב, מקצועי, מתחיל, מנוסה, נושא אליו את עיניו. ארמה הוא המנטור כמעט של כל שף פטיסייר, הוא זה שהפך את הפטיסרי המודרנית למתוקשרת, לאופנתית, הוא הראשון שהתחיל לעבוד על פי קולקציות, חולל את מהפיכת המקרונים, המציא קינוחים חדשים שהפכו לקלאסיקות של הפטיסרי הצרפתית, שם את הפטיסרי הצרפתית על מפת הקולינריה העולמית. בעוד כמה דקות יהפוך חלומם של הנוכחים למציאות, בדירה קטנה גדולה מתחת לכנסיית הסאקרה קר, יתקיים מפגש חד פעמי בין ארמה למעריציו, כמה התרגשות ושמחה במקום אחד.

בדירה עם פייר ארמה, ללא מילים (צילום: שרון היינריך)

ואז הוא מגיע. לבוש בגדים פשוטים ובידו שקית עם מקטורן השף, כל כך צנוע וכל כך שקט. הוא עוטה את המקטורן ומצטרף ליושבים בחדר, כאילו היה אחד מהם. בשיחה פתוחה ואינטימית הוא מספר לנו על היצירה שלו, על מקורות ההשראה, על שילובי הטעמים עליהם הוא חושב ועל משבר הוניל. כל אחד שואל שאלות אותן חלם לשאול, חלק שוכחים לשאול מרוב התרגשות. כתשובה לאחת השאלות מספר ארמה "באחת הפעמים בהם ביקרתי בסניף של פייסבוק ראיתי שלט על הקיר שעליו נכתב – "מה נעשה בעולם בלי לפחד"". המשפט הזה הוא אחד המנועים החזקים ביותר לעשייה, לשאיפה לשלמות, להתמודדות עם כשלונות, להצלחה. "בחרתי להכין אתכם קינוח מיוחד של טארט תותים, קרם לימון עם בזיליקום ומרמלדה של ורדים. אני חושב ששילוב הטעמים הזה מיוחד מאוד ואני רוצה לחלוק אותו אתכם" הוא מסביר בצניעות. אנחנו עוברים ביחד אל המטבח, שם ממתינה לנו מנון, השף פטיסיירית שעובדת עמו כבר שנים וביחד הם מתנהלים כמו הרכב נגנים מסונכרן. ארמה מנצח על התזמורת וכולם ביחד יוצרים את הטארט המושלם. קרם הלימון בזיליקום מזולף על הקלתית השזופה והתותים מונחים עליו בצורת ספירלה, מעליהם דסקית של רויאל אייסינג ומרמלדה של ורדים.

שיעור פרטי עם מסייה ארמה (צילום: שרון היינריך)

אני מתבוננת מהצד על הפעילות במטבח הביתי הזה ונזרקת ברגע אל המפגש הראשון שלי עם ארמה. מאצבע רועדת על פעמון דלת הכניסה של בית ארמה, אל הפקה משולבת עם "פו דה פטיסרי" של יום מיוחד שכל שלב בו הוא עוד פסגה בחלום הפטיסרי. כשישבתי אז על הכורסא בממלכה שלו, מנסה לארגן את המחשבות ולשאול את השאלות הנכונות, לא האמנתי שתהיה לי הזכות לארח אני – אותו. היום הזה הוא לא עוד יום, הוא הוכחה לכך שאפשר להגשים עוד ועוד חלומות, אם רק חולמים, עובדים עם תשוקה עזה ושואפים להגשים אותם. אנחנו מסיימים את היום בקוקטייל משותף עם פייר ארמה, באווירה מחויכת ועם כוכבים בלב. לאט לאט מתפזרים המשתתפים, מצוידים במתנות למזכרת מהיום המיוחד הזה, ובעיקר בעוד חלום אחד שהתגשם להם ומילא להם את הלב.

כשפייר ארמה מרכיב לך קינוח מול העיניים (צילום: שרון היינריך)

כמה אושר בתמונה אחת (צילום: שרון היינריך)

תמשיכו לחלום ולהגשים