יפני פריזאי בברלין, קומין קפה (צילום: שרון היינריך)

אנחנו צועדות בשכונת פרנצלאואר ברג ה"אינית". הרחובות מלאים ב"אליקופטר ואטר" (אבא הליקופטר) שלוקחים את הילדים שלהם מהמסגרות ונראים מרוצים מאוד מהסטטוס של אב השנה. בינתיים ה"לאטה מקאיטו מוטר" (אמא לאטה מקיאטו) ממלאות את בתי הקפה העדכניים, הנפתחים כמו פטריות אחרי הגשם בעיר. יש תחושה של קומונה בשכונה, משהו בין ילדי פרחים להיפסטרים, אווירת יד שנייה כללית. אביחי בקר ("הולך בברלין") מסביר לנו שישנה עלייה חדה באחוז הילודה בברלין ואנחנו רואות את הנתון הזה ממש מול העיניים. חנויות של בגדי ילדים, צעצועים, ספרים, מגרשי משחקים ולצד זה חנויות עיצוב מדליקות, בתי קפה ומסעדות טרנדיות. יש משהו בשכונה הזו שמזכיר לי את רחוב JAEGERSBORGGADE בקופנהגן או אולי את נוטינג היל של פעם לפני שהפכה תיירותית להחריד.

טבע בתוך העיר (צילום: שרון היינריך)

הנסיעה הנוכחית לברלין הייתה הפתעה של ממוש, שהחליטה לנסות עוד פעם לחבר אותי לעיר הזאת. בביקורים הקודמים שלנו בעיר לא ממש הצלחתי להתחבר אליה, אני לא יודעת לשים את האצבע על הסיבות המדויקות, אבל ההתלהבות מברלין פסחה עלי ובכל פעם חזרתי עם תחושה שהיא מעניינת, ייחודית, אבל לא כוס הקפה שלי. גם הפעם, כמו בפעמים הקודמות, החלטתי לנסות לעכל אותה לאט לאט, לנסות להתחבר למקומות מסוימים ולא לעיר בכללותה. ברלין נשארה באותו מקום בלב עבורי, הוא לא התרחב בה, לא הרגשתי בה תחושות של פרפרים בבטן וגם לא נעצבתי כשנאלצנו לעזוב אותה. למרות זאת הצלחתי ליהנות ממקומות קסומים ומיוחדים אליהם הגענו גם בזכות מחקר של ממוש וגם בזכות סיור מרתק עם בקר שהבין שמוטלת עליו משימה חשובה ביותר 🙂

בתי קפה בברלין, סצנה שלא מפסיקה להתפתח (צילום: שרון היינריך)

אחד הדברים שאני מאוד אוהבת וגם לא אוהבת בברלין הוא האקלקטיות. אין קו מנחה, אין חוקיות, אין אופנה אחת, אין סגנון אדריכלי אחד, הכל מהכל. ברור שיש בזה משהו מדהים, חופשי, משחרר, אבל יש בזה גם משהו מבלבל, מלחיץ, עמוס רגשית ומציף בגירויים. מבחינה קולינרית הרב תרבותיות הזו יכולה להיות מרתקת והאפשרות להתפתחות של מסעדות, בתי קפה וקונדיטוריות בעיר נוכחת מאוד. בפעם שעברה המלצתי לכם על כמה וכמה מקומות בתחום הקפה והמתוקים שהפכו לנקודות חובה לכל אוהבי התחום, הפעם דגמנו מקומות נוספים והנה אלה שאהבנו במיוחד.


חמישה פילים בחיפושית
את בית הקפה הזה פגשתי לראשונה בפריז, יותר נכון את הקפה עצמו. באחד הקופי שופ החדשים של עיר האורות עשה הבריסטה שימוש בפולי הקפה של "FIVE ELEPHANT", כשהגענו לברלין היה לנו ברור שאנחנו צריכות לפקוד את המקום המקורי. למותג יש שני בתי קפה ובית קלייה, אנחנו ביקרנו בסניף של המיטה שנמצא לא רחוק מהמלון בו ישנו.

קפה נהדר ווופי פאי מפתיע (צילום: שרון היינריך)

העיצוב נקי ובהיר, ויטרינת שיש ארוכה ותפריט בסגנון תחנות רכבת של פעם מוצג על מסילות הנעוצות בקיר. כמו ברבים מבתי הקפה בברלין, יש כמה מקומות ישיבה בפנים וכן ספסל וכמה דרגשים למעוניינים לשבת בחוץ. במקום ניתן להזמין כמובן סוגים שונים של קפה, עשוי מפולים הנקלים בבית הקלייה של הפילים. בנוסף ניתן להזמין כמה סוגים של עוגות כשהמזוהות ביותר עם המקום הן עוגת הגבינה והוופי פאי.

אנחנו בחרנו בקפה לאטה שהיה מעולה, ובשני הקינוחים שהבריסטה הבהיר לנו שעלינו לטעום. עוגת הגבינה הייתה חביבה ולא יותר מזה, אבל הWHOOPIE PIE היה פשוט נהדר. האמת שהופתענו מהמרקם שנראה בהתחלה די יבש, מדובר בסוג של קינוח המורכב משתי עוגות/עוגיות המוצמדות באמצעות קרם כלשהו. הרעיון מוכר, אבל הביצוע היה טוב והשילוב של השוקולד עם מילוי המאצ'ה (תה ירוק) שבחרנו היה נהדר.

וופי פאי, אנחנו בחרנו את זה במילוי המאצ'ה (צילום: שרון היינריך)

FIVE ELEPHANT
Alte Schönhauser Str. 14
10119 Berlin
שעות פתיחה: שני עד שישי 08:00-19:00, שבת 10:00-19:00, ראשון 10:00-18:00




תוניסאי בברלין
כל מי שמגיע לברלין מבקר לפחות פעם אחת בהאקשה הפה, מעין מתחם המורכב מחצרות מסוגננות שבהן חנויות בגדים, חנויות עיצוב, בוטיקי כלי בית ועוד. אחרי פעם אחת המקום די ממוצה, אבל יש דבר אחד שבשבילו אני מוכנה לחזור אליו שוב. הקפה של BEN RAHIM. מדובר בחנות קפה קטנה, המביאה לברלין את תרבות הקפה הערבית – תוניסאית. המקום מעוצב בצורה נעימה, עץ כהה ואריחים אוריינטליים, שטיחים עדינים על הקירות, מפת העולם המתארת את מסלול הגעת פולי הקפה לכוס הקפה שלנו וכלים מעניינים לרקיחת סוגים שונים של קפה.

הקפה של רחים, מושלם (צילום: שרון היינריך)

בן רחים וגם הפילים משתייכים לגל השלישי של הקפה, אותו גל שהופך את עולם הקפה למקצוע של ממש. לא עוד תערובות קפה ממקורות שונים (ולעתים באיכות ירודה) אלא SINGEL ORIGIN, כלומר פולים ממקום ספציפי וידוע, קלייה סמוכה לזמן השימוש וטחינה ממש עם הכנת הקפה. רחים עצמו מקבל אותנו בפעם הראשונה בה אנחנו מגיעות למקום ורוקח לנו בעצמו את הלאטה. הוא מסביר שהקפה הזה הוא הסיפור של המשפחה התוניסאית שלו, עסק משפחתי שסובב סביב אהבתו לקפה.

תוניסאי בברלין (צילום: שרון היינריך)

הלאטה שטעמנו במקום היה מהטובים שטעמנו בברלין וכראייה חזרנו אליו פעם נוספת בביקור הקצר שלנו בעיר. המתוקים המוצעים במקום פחות דברו אלינו, מקום נהדר לקפה ואת המאפה שמרו למקום אחר.


BEN RAHIM
Sophienstraße 7
10178 Berlin

אי שחור
אחד המקומות המיוחדים ביותר אליהם הגענו בביקור הנוכחי הוא ה BLACK ISLE BAKERY, בית קפה מאפייה שכונתי ושקט אותו מנהלת רות בארי. את המקום פתחה לראשונה בארי בלונדון ובשנת 2015 החליטה לעבור לברלין ולפתוח את המקום (2017) בלב אזור המיטה. במקור היא בכלל למדה פיסול בבית ספר לאמנות ועבדה בתחום, בהמשך, הבינה שהיא נהנית מאוד מאפייה והחליטה להפוך את התחביב לעיסוק מרכזי. בארי מספרת לי שהיא עבדה בעבר בבולנז'רי הנחשבת DU PAIN ET DES IDEES בפריז, שם ספגה השראה רבה לעשייה הנוכחית שלה.

עיצוב נקי ובהיר (צילום: שרון היינריך)

המקום מעוצב בצורה מרשימה, חלל בהיר מאוד, נקי, עם קווים עדינים של רהיטים שעוצבו במיוחד למקום, תחושה של קלילות, משהו כמעט זני. על הקירות משפטי השראה שקשורים לאי השחור שבסקוטלנד. המאפים והעוגות מונחים על שולחן לבן גבוה, מכוסה בזכוכית עדינה. בארי מסבירה שהיא אופה רק מה שהיא אוהבת, אין תפריט קבוע והיא מנסה בכל פעם לרקוח יצירות חדשות. לא תמצאו במקום עוגות צבעוניות עושיות בטכניקות מסובכות, אלא עוגיות, עוגות בחושות, מאפים מתוקים ומלוחים.

מאפה תפוחים עדין (צילום: שרון היינריך)

אנחנו טעמנו עוגת שוקולד בחושה שהייתה עסיסית וטעימה, בנוסף טעמנו מאפה עדין עם פרוסות תפוחים דקיקות, טעים מאוד ולא מתוק מדי. בארי מספרת שאת ההשראה למאפה הזה קיבלה בזמן עבודתה בפריז, שם התחברה מאוד לחומרי הגלם המקומיים. באגף המלוחים טעמנו מאפה בסגנון מאפה התפוחים אך הפעם בגרסא המלוחה, במילוי של גבינת עיזים ועגבניות, נפלא.


BLACK ISLE BAKERY
Linienstraße 54
10119 Berlin
שעות פתיחה: שלישי עד שישי 08:00-17:00, שבת וראשון 10:00-17:00

משפטי השראה על הקירות (צילום: שרון היינריך)

כלב קר בברלין 
כשאנחנו מטיילות בערים שאינן מפורסמות בתחום הקינוחים אנחנו דווקא מחפשות את הקינוחים המקומיים המסורתיים, לא את אלה המתיימרים להיות מתוחכמים או בסגנון צרפתי, אלה יהיו בדרך כלל חיקוי של המקור. אל המקום המדליק הזה הגענו במהלך סיור עם אביחי בקר, במקביל לזה שהוא היה ברשימת ה MUST שלנו. את בקר פגשנו לראשונה במרחבים הוירטואלים על רקע התעניינות הדדית בערים אחד של השני. הבטחנו לעצמנו שבביקור הבא בברלין נקיים עמו סיור עומק דרכו נוכל להכיר צדדים פחות מוכרים של ברלין. הסיור היה מרתק וייחודי והותאם לתחומי העניין שלנו בצורה מושלמת. אין פלא, אם כך, שבסיור הגענו גם למקום הזה שגרם לנו להבין שכלב קר בברלין הוא דווקא עניין חיובי ביותר.

בסופו של דבר טעמי ילדות הם החזקים ביותר (צילום: שרון היינריך)

BRAVO BRAVKO היא קונדיטוריה הממוקמת בשכונת קרוייצברג, בה אפשר להתנסות במגוון גדול של עוגות גרמניות קלאסיות, חלקן עם קריצה עדכנית יותר. הבחירה לא פשוטה וכמעט כל מי שנכח במקום בזמן שהותנו בו עמד דקות ארוכות מול הויטרינה הגדולה והתלבט באילו קלוריות לבחור. אנחנו בחרנו בדרך הפשוטה, נתנו לבקר "קארט בלאנש" והשולחן שלנו התמלא במגוון של פרוסות עוגה מסוגים שונים. בגרמניה, בניגוד לפריז למשל, מקובל לאכול פרוסת עוגה ולא קינוחים אישיים. צורת ההגשה הזו מזכירה יותר קונדיטוריות של פעם בישראל או צורת הגשה ביתית.

כלב קר בברלין (צילום: שרון היינריך)

אנחנו טעמנו חתיכה עסיסית מעוגת גבינה עם קרמל ואגוזים, טעימה להפליא ומאוד עדינה. לצדה, סוג של עוגה/טארט עם קירש דובדבנים ושטרוייזל נהדר וכן עוגייה שנקראת "מנדל אורשן" עשוייה משקדים מקורמלים ושוקולד. אבל הכוכבת האמיתית הייתה ללא ספק זו שזרקה אותי אל הילדות בחיפה "קלטר אונד" כך קוראים לה, או בתרגום פשוט כלב קר. בשורה התחתונה, מדובר ב"נקניק שוקולד" עם בסיקוויטים, כזה שכל אחד מאתנו זוכר איך מיישרים אותו בלי הפסקה, רק שבגרמניה הוא מגיעה בצורה של מלבן (כמו עוגת אינגליש קייק) וחותכים ממנו פרוסות, ממש כמו של עוגה בחושה. אין פטיסרי צרפתית בעולם שיכולה להוות תחליף לטעם ילדות. כשאתם במקום, אל תוותרו על העוגה הזו, כמובן שלידה נסו עוד כמה אבל הכלב הקר הזה יגרום לכם להרגיש ממש לא לבד בברלין.

מגוון גדול של עוגות, לא פשוט לבחור (צילום: שרון היינריך)

BRAVO BRAVKO
Lausitzer Str. 47
10999 Berlin
שעות פתיחה: כל השבוע 09:00-19:00

עיר אקלקטית למהדרין (צילום: שרון היינריך)

יפני פריזאי בברלין
כשגרים בפריז חשופים לקינוחים הטובים והמתוחכמים ביותר בעולם, עובדה נהדרת אבל גם בעייתית משהו כשהרף אליו אנחנו רגילות גבוה מאוד. כמו שכתבתי לעיל, כשאנחנו מטיילות אנחנו מחפשות דווקא את הקינוחים המקומיים אבל לעתים יש פינות חמד מתוקות שיכולות להתברג בקלות בין בוטיקי הפטיסרי בפריז, כזו היא קומין.

שין קומין והמון בלאן שלו (צילום: שרון היינריך)

CAFE KOMINE הוא מקום שנפתח על ידי השף פטיסייר שין קומין, יפני שחלם בכלל להיות מוסיקאי ומצא את עצמו לומד פטיסרי בבית הספר הנחשב "הקורדון בלו" בסניף היפני שבטוקיו. המקום פתוח משנת 2016, הוא מעוצב בצורה פשוטה יחסית אך נמכרים בו קינוחים ברמה גבוהה מאוד באופן יחסי לסצנת המתוקים בברלין. במהלך השהות שלנו במקום פקדו אותו יפנים רבים שבאו לציין בו את שעת התה, לא מדובר בטקס המסורתי כמובן, אלא בשעה בה נהוג לשתות משקה חם ולאכול קינוח.

מון בלאן קסיס נפלאה של קומין (צילום: שרון היינריך)

טעמנו כמה קינוחים, הטובים ביותר לדעתנו היו המון בלאן, אותו קינוח מפורסם עשוי במקור משילוב של מרנג, קרם שאנטיי וקרם ערמונים. קומין החליט להעניק לו פרשנות משלו ושילב בו קסיס המעניק לקרם הערמונים המתוק והכבד חמיצות מרעננת. קינוח נוסף שטעמנו היה זה בו משולבים טעמים של תותים וארל גריי, קינוח עונתי נהדר, מרענן ולא כמתוק מדי. אבל ללא ספק הקינוח שגנב את ההצגה היה הפשוט ביותר למראה, קינוח המאצ'ה (תה ירוק יפני) והשומשום. באופן אישי אני פחות אוהבת קינוחים המבוססים בעיקרם על מאצ'ה משום שהטעם של חומר הגלם הזה יכול להיות כבד מאוד, אבל בקינוח הזה השילוב של התה הירוק עם השומשום פשוט נפלא. מוס מאצ'ה, קרם שומשום, ביסקוויט שומשום וקורקנט שקדים ושומשום. אם הקינוח נמצא בויטרינה כשאתם מבקרים במקום נסו אותו, חוויה נהדרת של שילוב טעמים יפני עם טכניקות צרפתיות.

מאצ'ה ושומשום, הקינוח הטוב ביותר שטעמנו במקום (צילום: שרון היינריך)

CAFE KOMINE
Welserstraße 13-15
10777 Berlin
שעות פתיחה: רביעי עד שבת 12:30-19:00, ראשון 12:30-18:00

סוד הגן הנעלם (המלצה לא מתוקה אבל שווה)
המקום הזה הוא סודי ביותר, כזה שאם אין לכם מידע מוקדם עליו סיכוי נמוך ביותר שתגיעו אליו. גם למקום הזה נחשפנו במהלך הסיור עם בקר וביום האחרון שלנו בעיר חזרנו אליו כדי לבדוק אותו. CHIPPERFIELD KANTINE, הקנטינה של דיוויד צ'יפרפילד, היא בעצם חדר האוכל של עובדי משרד האדריכלים של האדריכל המפורסם, צ'יפרפילד. אם מחפשים את המקום קשה לפספס את בניין הבטון המודרני והשונה כל כך מהנוף של הרחוב, דרכו נכנסים אל החצר בה נמצאת הקנטינה.

הקנטינה ומאחוריה המשרדים (צילום: שרון היינריך)

המבנים בחצר משלבים את ביתו של האדריכל בברלין, משרדי האדריכלים והקנטינה בה אוכלים העובדים, אבל לא רק. מדהים לדעת שהקנטינה פתוחה לכל המעוניין ואפשר לאכול בה ארוחות בוקר קלות, קפה ועוגה וארוחות צהריים עשירות במחירים זולים ביחס לאיכות חומרי הגלם ולגודל המנות. בכל יום בונים עובדי המטבח תפריט חדש ומייצרים במקום מגוון של מנות המתאימות לאוכלי בשר, צמחונים וטבעונים.

מנות איכותיות במחירים הוגנים (צילום: שרון היינריך)

אנחנו טעמנו סלט עלים ירוקים עם סלק טרי וגבינה שהיה עדין וטעים, מתאים מאוד לחובבי המנות הבריאות יותר. גם תבשיל הירקות והדגנים עם הביצה מעליו היה נהדר והספגטי עם נתחי הבשר היה עשיר ומתובל היטב. המנות משתנות כל הזמן, כך שקשה להמליץ על מנה ספציפית, נסו כמה שיותר מנות ואל תהססו להתייעץ עם עובדי המקום שרובם מדברים אנגלית שוטפת. טיפ חשוב: שווה להגיע לחצר מוקדם יותר כדי לתפוס מקום, תשומת לב שעל חלק מהשולחנות מונחים שלטי עץ המעידים על כך שהמקום שמור לעובדי המשרד.


CHIPPERFIELD KANTINE

שעות פתיחה (משתנות מדי פעם): שני עד חמישי 08:30-17:00, שישי 08:30-19:00

מבט אל הגינה בה אוכלים (צילום: שרון היינריך)

שלכם
שרון