פוקי מאצ'ה, שומר נפשו ירחק (צילום: שרון היינריך)

יפן, כל כך הרבה תחושות המילה הזו מעוררת בי. מאז הביקור ההוא במדינה הקסומה, החלטנו שאנחנו חייבות לשוב אליה עוד ועוד. כששואלים אותי "שוב פעם יפן?" קשה לי להבין את השאלה, מדובר במדינה כל כך גדולה, כל כך מגוונת ועם כל כך הרבה רבדים, גם טיול של שנה לא יספיק כנראה להכיר אותה לעומק, להיחשף לתרבות על היבטיה השונים וכמובן לגמוע מהאוכל המדהים שמייחד אותה כל כך. בפעם הראשונה ביקרנו ביפן בתקופת השלכת, העצים לבשו גוונים שונים של אדום, ורוד וחום, ובהתאמה כל בוטיקי הקינוחים, האריזות, הקישוטים ברחובות, הכל התאים לעונה. הפעם, החלטנו להגיע אליה בתקופת הסאקורה, פריחת הדובדבן כדי לחוות אותה בעונה שהיפנים הכי אוהבים. לפני שלושה ימים הכריזו בחדשות על תחילת עונת הפריחה בטוקיו ופרחים ורודים עדינים התחילו להופיע על העצים. אבל שיא הפריחה עוד צפוי ועד שהוא יגיע יצאנו מטוקיו לאזורים שקטים יותר, למעשה את הפוסט הזה אני כותבת במהלך נסיעה ברכבת השינקנסן בדרכנו לנאגויה בה אנחנו עוצרות ללילה כשהיעד הוא וואקאיימה.

כי גם לכלבים מגיע (צילום: שרון היינריך)

את הנסיעה הראשונה שלנו ליפן אתם כבר מכירים, כתבתי עליה שני פוסטים שזכו לעשרות אלפי כניסות והמון תגובות, מיילים, אנשים שמעדכנים שהסתובבו עם ההמלצות בטוקיו וגם נולדו בעקבותיה מתכונים בעקבות התמכרות קלה לעוגות השיפון. כך למשל נולדה השיפון שוקולד והשיפון עם התותים, אבל הטובה ביותר לטעמי היא השיפון עם השומשום השחור אותה רקחתי עם ממרח שומשום שחור שרכשנו בקיוטו (מתכננת להצטייד בכמות יפה גם הפעם).

עד שיצאו הפוסטים מהנסיעה הנוכחית (ואני מבטיחה שהולכות להיות המלצות חדשות לגמרי) הנה דוגמה לחוויה מתמשכת ביפן שאי אפשר להפסיק להירגע ממנה – חנויות הקונביני המכונות לעתים קומביני (לא מהמילה קומבינה, אלא מהמילה נוחות). מדובר בחנויות נוחות שנתקלים בהם בכל כמה דקות הליכה והן המקום להצטייד בו כמעט בכל אשר חשקה נפשכם, מדובר ברשתות כמו Eleven 7, Family Mart ועוד שמספקות את כל השירותים שאתם יכולים לדמיין, כולל אפילו דואר ושליחויות. אז איזה אגף הכי אהוב עלי בחנויות האלה? נכון, צדקתם! אגף המתוקים היפנים, שהם בעצם לא ממתקים יפנים מסורתיים, אלא הכלאה של מתוקים מערביים עם יפניים. כך למשל הקיטקטים המפורסמים בטעמים השונים, הפוקי ועוד.

משוגעות על דנגו (צילום: שרון היינריך)

הפעם החלטתי לכתוב על כמה מתוקים עם מאצ'ה שמשכו לי את העין והחלטתי לטעום אותם ממש למענכם 🙂 אגב, המאצ'ה נהייתה היום "IN" בכל העולם ולא רק ביפן. הטעם שלה דומיננטי מאוד ויכול להיות כבד למי שלא מורגל בו, כמובן שמדובר בעניין של טעם ואני אוהבת את המאצ'ה עדינה מאוד מאוד, והצבע, אוי הצבע.

אם יש חטיף שאני מוכנה לאכול כל יום כל היום הרי שמדובר בפוקי. מדובר בחטיף הבנוי ממקלות בצק מלוחים, ממש כמו בייגלה מאורך, מצופים בשוקולד בטעמים שונים. אל הפוקי נחשפתי בעצם בפריז, בשמו המקומי – מיקאדו. מאז שנחשפתי אליו הצלחתי להדביק גם את האחיינים שלי ושל גלי בחיידק ואין ביקור בישראל בלי פוקי. הפוקי לובש כל הזמן טעמים חדשים כמו תות, דובדבנים, שקדים ועוד. זה עם המאצ'ה נהדר ומשלב בין המליחות של המקל למתיקות השוקולד וטעם המאצ'ה.

שילוב נהדר של מתוק מלוח ומאצ'ה (צילום: שרון היינריך)

ביום הראשון של הביקור הראשון שלנו ביפן הגענו לאוסקה, שמנו את המזוודות בחדר ויצאנו אל העיר. קשה לתאר את התחושה הבתולית הזו של לפגוש תרבות בפעם הראשונה, אני זוכרת את זה כחוויה עוצמתית מאוד. המלון שלנו היה באזור נפלא ומסביבנו המוני אנשים, מסעדות וחנויות עשירות בתופינים יפנים. המקדמיה קרצה לי מהמדף והחלטתי שעלינו לטעום את השוקולד הזה שבתוכו נח לו אגוז מקדמיה. קנינו, טעמנו, התאהבנו וחזרנו לקנות עוד כמה חבילות. בהמשך הבנו שמדובר בשוקולד שנמצא בכל חנות נוחות והוא מלווה אותנו בכל מקום. הפעם, כשנכנסו לקונביני שלט גדול בישר שיצא שוקולד חדש בסדרה, מקדמיה מאצ'ה. כמובן שנרכשו כמה קופסאות, טעים כל כך.

חלומו של כל חובב מאצ'ה (צילום: שרון היינריך)

גליליות מאצ'ה עם מילוי מאצ'ה

מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי חולשה לגליליות. בסופר השכונתי ברוממה היו כל הזמן מבצעים על גליליות שנקראו רולעדין ממולאות בקרם אגוזים (כנראה עברו ליד אגוזים). הקראנצ'יות שלהן תמיד הסבה לי הנאה גדולה והשילוב עם המילוי המתוק היה גן עדן באותה תקופה שממתקים מחו"ל נראו כמו משהו מהאגדות. אז כמובן שכאשר ראיתי את גליליות המאצ'ה הרגשתי צורך לטעום אותן, טעימות מאוד וקראנצ'יות קום-איל-פו.

גליליות זה החיים (צילום: שרון היינריך)

קריספי מאצ'ה ונגיעת שוקולד

עוד סוג של גליליות, הפעם מלבניות יותר, עשויות ממעטפת של ופל עדין ובתוכו מילוי של שוקולד עם מאצ'ה, טבול בצדדיו בשוקולד. חטיף נהדר ליד קפה או תה, לא מתוק מדי ומשלב את כל מה שאני אוהבת.

ועוד סוג של גליליות, מתוחכמות יותר (צילום: שרון היינריך)

פנדה מאצ'ה

אל עוגיות הפנדה המתוקות נחשפנו בפעם הקודמת והצטיידנו בשקיות רבות מהן. מצאנו שיש כמה סוגים של אריזות ובכל אריזה פנדות שונות ומתוקות (תרתי משמע). הפעם גלי מצאה אריזה עם גוונים של ירוק וישר הכריזה "מצאתי פנדה מאצ'ה". כמובן שנרכשו כמה יחידות ולא רק שהיצורים האלה כל כך מתוקים, אלא גם כל כך טעימים. טעם העוגייה משתלב נהדר עם השוקולד וטעם המאצ'ה העדין יחסית.

פנדה מיי לאב (צילום: שרון היינריך)