היצירה המרהיבה של ג'פרי קאן (צילום: שרון היינריך)

ישראלים, צרפתים, הולנדית, תוניסאית, פקיסטאני ופייר ארמה יושבים בחדר אחד, וזו לא התחלה של בדיחה משנות ה 80. אני מתבוננת מהצד על השילוב הבלתי נתפס הזה של דתות, תרבויות, שפות, גילאים ומרגישה שהכל אפשרי שאוכל באמת מחבר אנשים ואני רואה את זה קורה ממש מול העיניים שלי ונוצרת את הרגע. במסגרת העבודה שלנו אנחנו פוגשות בכל יום אנשים שונים ומגוונים, מקיימות שיתופי פעולה עם חברות ממדינות שונות, מביאות שף פטיסיירים לישראל ומרגישות שאנחנו סוג של שגרירות שהמטרה שלה היא להכניס קצת מתוק לעולם הזה. הרגע הזה שם מתחת לכנסיית הסאקרה קר, בדירה מוארת ופריזאית קום-איל-פו בו הכל מתחבר והכוכבים (תרתי משמע) מסתדרים בשמיים, הוא אחד מאותם רגעים שמעולם לא דמיינתי שיגיעו כשהגעתי לפריז עם מזוודה לפני כ 9 שנים.

קרואסון פטל, הכוכב של ארוחת הבוקר (צילום: שרון היינריך)

אחרי היום המשותף הראשון שעשינו עם הבנות מ FOU DE PATISSERIE קבלנו פניות רבות לקיום יום משותף נוסף וכמובן שנעתרנו לבקשה והחלטנו להפיק עוד יום של כוכבים. ביחד החלטנו על השף פטיסיירים שייקחו חלק ביום הזה ואחרי כמה שעות של פרסום ברשתות החברתיות נתפסו כל המקומות על ידי חובבי פטיסרי מכל העולם. ברגע הזה בו אנחנו מבינות שהסדנא מלאה יש התרגשות שקשה להסביר, אני מדמיינת אנשים ממקומות שונים בעולם מזמינים כרטיסי טיסה, מלונות, לוקחים לעתים חופשים מהעבודה, וכל זה כדי לפגוש ולו לכמה שעות את האנשים שאליהם הם נושאים את עיניהם. יש משהו של תשוקה טהורה במקום הזה ותשוקה היא לדעתי המנוע להכל.

קאן מציג את ארוחת הבוקר למשתתפים (צילום: שרון היינריך)

ואז ביום בבוקרו של יום שישי ה 10.5.2019 התחילו לטפס לדירה משתתפי הסדנא. תוך כמה דקות התמלא החלל באנשים נרגשים שהגיעו להגשים חלומות. כבר כשעברתי על הרשימה הבנתי שרובם ישראלים שחלקם מוכרים לי, אבל היו גם שמות לא מוכרים שהשתוקקתי לדעת מי עומד מאחוריהם. ואז קרה הקסם, החיבור הזה שאוכל יוצר, הפקיסטאני התיישב ליד הישראליות, ההולנדית ביניהם, התוניסאית הסבירה על המתוקים המקומיים שהביאה איתה מתוניס ובמטבח השף פטיסייר ג'פרי קאן התארגן לקראת הסדנא הראשונה, אבל לפניה ארוחת הבוקר הצרפתית.

קאן יוצר אל מול עיני המשתתפים את הקסם הזה ואף מציג פרי חדש (צילום: שרון היינריך)

קאן שעומד בראש מחלקת הפטיסרי של סטורר, הפטיסרי העתיקה ביותר בפריז, הוא אחד השף פטיסיירים האהובים עלי. אדם מוכשר, צנוע וכל כך אנושי שאוהב לחלוק את הידע שלו עם אחרים. קאן מילא את השולחן בסלון הדירה במאפים שהגיעו טריים הישר ממעבדת הייצור, בראשם הקרואסון פטל שלו שעשוי בצורה של בריוש פוייטה (בצק עלים) עם מילוי חמצמץ של פטל כמעט ללא תוספת סוכר. בזמן כרסום המאפה שאלו המשתתפים את קאן שאלות על אפייה, על מתכונים שונים וגם שאלות אישיות יותר על היצירה שלו ועל הדברים המשפיעים עליו בעבודתו. לאחר מכן עברנו כולנו ביחד אל המטבח שם רקח קאן ביחד עם המשתתפים קינוח מרהיב, סאנט-אונורה עם פירות אדומים שנראה כמו גינה פורחת ואביבית. קאן שיתף את הנוכחים במידע רב על הטכניקות בהם הוא עושה שימוש במהלך יצירת הקינוח, גילה להם סודות ליצירת טקסטורה של תותים על פחזניות ואפילו חשף אותם לפרי חדש שהוא הכלאה של פטל ותות. בשלב הזה הכין לו כל משתתף סאנט אונורה אישית משלו, כדי שלא יחסרו קלוריות.

היצירה הופכת לדוגמנית בסדנת צילום שלנו (צילום: שרון היינריך)

הקינוח של קאן היה כל כך מרהיב והוא מצא את דרכו אל השולחן עליו הכנו גלי ואני סט צילום מיוחד שהיווה תפאורה לתמונות אותן יעשו המשתתפים בהמשך. אחרי הסבר וטיפים על צילום לרשתות חברתיות הפכה הדירה לסטודיו של צילום וכל משתתף תיעד את היצירה שלו ואת היצירה הראשית של קאן. יש משהו מדהים בלראות אנשים מתרגשים מעצות קטנות שמסייעות לשיפור הצילום באופן מיידי. וכאילו שלא אכלנו עד כאן בלי הפסקה, הגיע זמן הפסקת הצהריים אליה נסענו ביחד. הפעם בחרנו לקיים את הארוחה ב MAISON PLISSON המקסים שבו גם מסעדה וגם מעדניית גורמה גדולה. ורק אז, כשמהלנו את המתוק בקצת מלוח יכולנו להמשיך אל שעת התה של השף פטיסייר אנג'לו מוסא ממלון פלאזה אתנה היוקרתי.

הנוף מהסוויטה בה התארחנו במלון פלאזה אתנה (צילום: שרון היינריך)

אל מוסא יש לי פינה חמה גדולה בלב, איש שהוא כולו טוב לב, יצירה ואהבת אדם. השף פטיסייר של מלון פלאזה אתנה המעוטר בתואר ה MOF (בעל מלאכת היד הטוב ביותר בתחומו בצרפת) המתין לנו בכניסה למלון עם צוות המלון וקיבל את המשתתפים בחום רב. בחיוך גדול הוביל אותנו השף אל מעבדת הפטיסרי והבולנז'רי של המלון, היכן שנרקחים קסמים לאורחים רמי דרג, ידוענים ומי שבידם הפרוטה לשלם אלפי יורו ללילה לחדר הפשוט ביותר. לאחר מכן טפסנו אל הקומה השביעית והוכנסנו אל אחת הסוויטות היוקרתיות שיש למלון להציע.

הקינוחים של מוסא ממתינים לנו בסוויטה (צילום: שרון היינריך)

ושם בסוויטה, כשהאייפל ניצב ממש מולנו, חיכה לנו מוסא עם כל קולקציית הקינוחים שלו שפוזרה בחדר. מגוון גדול של יצירות עונתיות המוגשות בשעת התה של המלון. על כל יצירה הסביר השף, מה הפילוסופיה שעומדת מאחוריה, חומרי הגלם, הטכניקות. החיוכים של המשתתפים וההתרגשות מהמעמד הקסימו אותי, מרגש לראות אנשים שנוגעים בחלומות שלהם. את הביקור סיימנו בשיחה מרתקת עם מנהל אחת המסעדות של המלון שבמשך עשרות שנים נוצר סודות של בכירי עולם האופנה, הבידור והעסקים, יודע על פגישות גורליות שמתקיימות במסעדה ואף ממליץ על שולחן ספציפי שבו מתקיימות בדרך כלל פגישות מוצלחות מאוד.

מוסא חותם על תעודת ה WORKSHOP שלנו (צילום: שרון היינריך)

כאילו לא די בחוויות שצברנו עד אותו הרגע, חזרנו מהמלון לדירה החמימה שם חיכה לנו הצוות של המאסטרו, פייר ארמה. מנון, יד ימינו, הכינה את המטבח לקראת המאסטרקלאס המסיים של היום ובינתיים הגיע ארמה וביקש לקיים שיחה עם הנוכחים. רגע קסום של שיתוף, של שיחה אישית ובלתי אמצעית עם האדם שעיני כל העוסקים בתחום וחובבי התחום נשואות אליו. כבר מהרגע הראשון הורגשה אווירה נינוחה בחדר, ארמה שבשנים האחרונות שיפר את רמת האנגלית שלו פלאים, ניהל שיחה פתוחה ולבבית עם הנוכחים שהסתקרנו לדעת מה משפיע עליו ביצירותיו, מה התכניות שלו לעתיד ועוד.

ארמה ויד ימינו, מנון, בפעולה (צילום: שרון היינריך)

אחד הרגעים המעניינים היה ההסבר של ארמה ליצירה אותה תכנן להכין במאסטרקלאס. "היום ניצור ביחד טארט עונתי שנקרא סלסט, ואתם יודעים מדוע קוראים לו סלסט?" בשלב הזה גם אני נדרכתי משום שאין כמו הסיפורים הקטנים האלה של שפים גדולים. "כשדיברתי עם השותף שלי על השם שנעניק לטארט, תיארתי את חומרי הגלם וביניהם התותים והרובארב. באותו הרגע ענה השותף, טוב "סה ל'אסט", כלומר זה מהמזרח (מזרח צרפת) אלו חומרי גלם שמאפיינים את מזרח צרפת אזור אלזס וכו'" וכך החליטו השניים על השם סלסט לאחד הטארטים הטובים ביותר של ארמה בעונה זו.

סלסט, טארט תותים, פסיפלורה ורוברב (צילום: שרון היינריך)

מחויכים מפרט הטריוויה המעניין הזה עברנו אל כיתת האמן עם השף במהלכה יצר ארמה את טארט הסלסט והסביר למשתתפים על שיטות העבודה שלו, החשיבות בבחירת חומרי גלם מעולים ופיזר טיפים כמו שרק פטיסייר על כמוהו יכול להעניק. לעמוד ס"מ מארמה בעודו רוקח קינוח היא חוויה שאין לה מחיר, זה כמו להיות בהופעה של אדל ולשבת ליד המיקרופון שלה על הבמה. ואז, מצוידים בקינוחים של ארמה, בשמפניה צוננת ובאנרגיות כמו שיש בזיקוקים של יום הבסטיליה ליד האייפל, השקנו כוסיות וכל אחד אמר "לחיים" בשפתו. עוד יום של כוכבים הגיע אל סיומו והמשתתפים יצאו ממנו עם שק של מתנות וכוכבים בעיניים ובלב.

במרחק נגיעה מהמאסטרו, ארמה בפעולה (צילום: שרון היינריך)

תמונת מחזר עם ארמה, פרייסלס (צילום: שרון היינריך)

בקרוב סדנאות נוספות
שלכם
שרון