הפתעות הפרלינה בפנים עושות את כל השינוי (צילום: שרון היינריך)

אינסופי, זו מילה כל כך חזקה בימים האלה. בימים של שגרה רובנו תופסים את העולם שלנו כאינסופי, האמנם? הימים האלה גורמים לחלק גדול מאתנו לחשוב מחשבות פילוסופיות עמוקות יותר או פחות, כולנו בתוך תוכנו תוהים למה זה קרה לנו, איך נצא מזה וכמה זמן זה ימשך. אולי אמא אדמה מנסה להגיד לנו משהו? איך יראה העולם אחרי? כל כך הרבה שאלות וחוסר יציבות שנחתו עלינו בצורה כל כך מהירה וחדה. ימים יגידו, מה שבטוח הוא שיש כאן מסר כלשהו, כל אחד יפרש אותו על פי ראות עיניו או רחשי לבו.

קוביות הפרלינה והאגוזים אחרי חיתוך (צילום: שרון היינריך)

בכל חוסר הוודאות הזה יש דבר אחד וודאי מאוד, המטבח הפך להיות המרכז של הבית, גם עבור מי שעד כה לא ממש הפעיל את התנור. ד' חברתי שעובדת בהיי טק, עמה אני מעבירה שעות ארוכות בוואטסאפ, קיבלה את הבשורה שיש לעבוד מהבית עוד לפני הסגר (וואוו, זה נראה כמו לפני שנה, כמה שדברים משתנים במהירות בזמן קורונה). באחת השיחות שלנו שאלתי אותה מה בעצם הבעיה של חלק מהאנשים לעבוד מהבית, מלבד היעדר מפגש עם אנשים וכו', והיא הסבירה שיש הרבה אנשים שפשוט לא יודעים לבשל, הם רגילים לאכול בעבודה. וואלה, לא חשבתי על זה, כישור חיים בסיסי נלקח מרבים בשנים האחרונות. אז בימים האחרונים כולם מבשלים ואופים כי צריך, כי זה מנחם או כי זה מעניק כמה שעות של אסקפיזם.

אני לא יודעת אם העולם הוא אינסופי ואין לי תשובות בנושא הקורונה, אבל אני כן בטוחה שהאוכל הוא אינסופי, התשוקה לאכול משהו טעים ומנחם כנראה לא תגמר לעולם. הנה אחת העוגות שהכי אהבתי להכין בימים אלה, עוגת שוקולד מנחמת עם הפתעות של שוקולד, פרלינה ואגוזי לוז קלויים. מתאימה לימים האלה ולכל יום בו צריך נחמה אינסופית.

וכמה שהיא יפה (צילום: שרון היינריך)

עוגת שוקולד אינסופית עם הפתעות פרלינה ואגוזים
תבנית אינגליש קייק 24-25 ס"מ (או קטנה יותר אם רוצים עוגה גבוהה מאוד)