רולדת שוקולד שאי אפשר להפסיק ליישר (צילום: שרון היינריך)

ואז מגיע הרגע בו ערמת השניצלים הלוהטים נעלמת ורק כתמי שמן ופירורי לחם שחומים נשארים על הצלחת מהסרוויס עם הפרח של סבתא ארז'י. סיר הפירה נוקה לחלוטין והסיר הקטן של רוטב העגבניות עומד מיותם על הגז, כבר אין לו פירה לנוח עליו. עצב קל מתחיל לחלחל ללבבות הנסובים לשולחן ברחוב הפרטיזנים שבקריית אליעזר כי הערמה נעלמה, אבל בד בבד השמחה מתעוררת כי סיום הארוחה הוא רק תחילתו של שלב הקינוח. הרגע הזה של התובנה שזה לא באמת נגמר חשוב ביותר, אני זוכרת אותו כאילו חי בי גם עכשיו.

תוך כמה דקות סבא כבר סיים לקרצף את הצלחות ובמקביל סבתא מניחה על שולחן האוכל שהוא גם שולחן הרמי צלחות קטנות מהסרוויס עם הפרח וכפיות. אני ממש זוכרת את הסדר של הדברים, סכין מאורכת מונחת ביד של סבתא, היא פותחת את דלת המקרר ומוציאה מגש מלבני מעץ עליו נחה רולדת שוקולד פשוטה ומדויקת למראה. הרולדה מונחת בדיוק באותו המקום בו עמדו לפני כמה דקות השניצלים והעיניים של ליאור ושלי ננעצות בה ולא משחררות. בתנועות עדינות חותכת סבתא את העוגה לפרוסות עבות, שלא יחסר, ומשכיבה את הפרוסות על הצלחות. הכפית חודרת ברכות את שכבות הגנאש והביסקוויט והביס הראשון מגיע אל הפה. הטעם הזה של גנאש השוקולד והביסקוויט הרך, הסאונד שלהם בפה, הביס האחרון והניקוי של הצלחת עם הכפית, את הכל אני זוכרת.

הרולדה לפני שהתגלגלה לה (צילום: שרון היינריך)

אחרי ארוחת הצהריים היה טקס נוסף, סבא וסבתא ישנים בחדרם ואנחנו רובצים בסלון מול הטלוויזיה. גברת פלפלת, מרקו, רכבת ההפתעות, מה לא ראינו שם. אבל הדבר החשוב ביותר בשעה הזו היה המבצע המורכב שלנו של גניבת שוקולד פרה מארון הממתקים. אני הולכת לבדוק שהזוג אכן ישן היטב וליאור פותח בשקט את הארון העליון בחלק השמאלי של מזנון העץ הכבד. ושם בדיוק באותו המקום, ליד הסוכריות הכתומות בטעם דבש, מונחת לה כרגיל חפיסת שוקולד חלב גדולה שלמה. היד נשלחת פנימה, באותו הרגע אני רצה לכיוון ליאור וביחד אנחנו תוקעים כמה שורות, מקפלים יפה ומחזירים למקום. המבצע הוכתר בהצלחה ואנחנו הרגשנו כאילו כבשנו את גבעת התחמושת, אם רק היינו יודעים שבכל פעם אחרי שהיינו עוזבים את ביתם, סבא וסבתא היו בודקים אם הצלחנו במבצע.

והיא אפילו יכולה להיות כשרה לפסח (צילום: שרון היינריך)

 

רולדת שוקולד של סבתא ארז'י
ל 10 אנשים

---

ביסקוויט שוקולד רך:

200 גרם  שוקולד מריר 66% ומעלה.

120 גרם חמאה

100 גרם חלמונים (בערך 4 ביצים L)

210 גרם חלבונים (בערך 6 ביצים L)

115 גרם סוכר

40 גרם קמח לבן (לגרסא ללא גלוטן, קמח תפוחי אדמה)

 

גנאש שוקולד מוקצף למילוי ולציפוי:

390 גרם שמנת מתוקה (1)

390 גרם שוקולד מריר

180 גרם שמנת מתוקה (2)

 

ביסקוויט שוקולד רך:

1. ממיסים שוקולד וחמאה על בן-מארי או במיקרוגל עד להמסה מלאה.

2. מסירים מהאש, טורפים פנימה חלמונים בהדרגה ומערבבים במרץ, על מנת שהחלמונים לא יקרשו.

3. מקציפים חלבונים ומוסיפים סוכר בהדרגה, מקציפים עד לקבלת קצף יציב.

4. טורפים כשליש מכמות החלבונים המוקצפים לתערובת השוקולד והחלמונים, להקלת מרקם השוקולד.

5. מוסיפים לסירוגין למסת השוקולד, את יתרת החלבונים ואת הקמח, מקפלים עד לקבלת מסה אחידה.

6. יוצקים את המסה לתבנית תנור מלבנית גדולה מרופדת בנייר אפייה משומן.

7. אופים בתנור שחומם מראש ל 190 מעלות, כ 5 עד 6 דקות. שימו לב, מומלץ לא לאפות יותר מדי על מנת שהביסקוויט לא יתייבש וישאר רך מאוד.

8. מוציאים מהתנור, משאירים על נייר האפייה. הופכים את נייר האפייה עם הביסקוויט על נייר אפייה נוסף ומצננים (שומר על לחות הביסקוויט). *טיפ: כדי שהביסקוויט לא ידבק לנייר האפייה עליו נהפוך את העוגה, מומלץ לזרות עליו מעט קקאו.

---

15.מורחים את יתרת הגנאש המוקצף על פני הרולדה ומחליקים באמצעות מרית, אני אוהבת מראה לא אחיד לגמרי. שומרים בקירור ומוציאים כעשרים דקות לפני האכילה.
16. ועכשיו טורפים.

שוקולד שוקולד ועוד שוקולד (צילום: שרון היינריך)

שלכם
שרון