ברוכים הבאים לבית הפריזאי החדש שלנו

לפני 11 שנים הקמתי את הבלוג שלי, גרתי ברחוב רענן בחיפה והמחשב הנייח שלי מוקם בחדר עבודה שפנה לגינה של הבניין. את רוב שעות היום ביליתי בעבודה באחד מארגוני המודיעין, ובלילות הייתי מפנטזת לי על פריז. מדי כמה חודשים סגרתי את הביפר וטסתי לי לסופשבוע של ניתוק בעיר האורות. שם, בביקורים האלה נולדו הפוסטים הראשונים, הפגישות עם אמורי המארח של "אנג'לינה" שכמו צרפתי טיפוסי ניסה להתחיל איתי למרות שהיה נשוי, הביקור הראשון אצל פייר ארמה בחנות, הפיקניק הראשון בגני לוקסמבורג. הכל היה כל כך בתולי וראשוני. באחד הלילות החלטתי שאני עושה שימוש בכלי הזה שנקרא "גוגל" ומחפשת כיצד פותחים בלוג. כן כן, בלוג היה אז דבר די חריג, לא היו הרבה מאוד כאלה. גוגל כמו גוגל דאג לקדם את מרכולתו והציע לי לפתוח בלוג ב"בלוגספוט". הסכמתי, אחרי כל כך הרבה שעות של עבודה למי יש כח להתווכח 🙂

 

אני זוכרת את הרגע בו העלתי את הפוסט הראשון, "פריס שלי" קראתי לו. לחצתי על האנטר וחיכיתי לראות מה יקרה. כמובן שהמשפחה והחברים קיבלו את הפוסט בדחיפה ונבחנו על כל מילה, אבל אם להיות רצינית היה זה רגע מכונן ששינה את חיי. באותו הרגע הבנתי שהבלוג הוא חלק בלתי נפרד ממני והוא הדרך שלי להגיע לכל כך הרבה אנשים שאוהבים את העיר הזו, אוהבים קונדיטוריה וחולמים על השילוב של שניהם. בהתחלה כתבתי פוסטים שהיו תוצרים של הביקורים התכופים שלי בעיר, לפני שעברתי אליה. בהמשך, היה זה הבלוג שמשך אותי לעבור לפריז, לגור בה, לחיות את החלום.

 

 

במהלך השנים התפתח הבלוג והפעילות שלי בו התרחבה. הוא הפך לאבן שואבת לכל חובבי פריז והמתוקים הצרפתיים, חובבים ומקצוענים, כל מי שרצה להתעדכן בטרנדים החדשים, במקומות שנפתחים בעיר, כולם הגיעו לבקר וקהילה מדהימה נבנתה. ואז נולד גם הספר "הפטיסרי הטובות בפריז" והסיורים הקולינאריים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אפילו את האהבה שלי פגשתי בזכות הבלוג, במהלך סיור קולינארי. כאן אתם כבר מבינים שהבלוג הזה הוא נכס משפחתי וככזה הרי שהוא ראוי למקום של שימור, תחזוק וכשצריך גם שיפוץ.

 

לא פשוט לעבור דירה, עוד יותר קשה לשפץ אותה כשנשארים לגור בה. ההחלטה לעבור לפלטפורמה חדשה התקבלה כבר לפני כמה שנים, אבל אתם יודעים איך זה, אף פעם אין זמן מתאים לשינוי גדול, עד שהוא קורה. בחודשים האחרונים אנחנו עובדות על הקמת האתר החדש וסוף סוף הוא כאן. אני כל כך נרגשת להכיר לכם את הבית החדש שלנו שכולו אהבה לפריז, לקינוחים, למילים, למסיירים וכמובן שלקוראים שלנו. כל כך מרגש לראות את התכנים שבנינו במשך שנים ארוכות מקבלים מקום ראוי, עיצוב נפלא ונגישות מלאה.

 

אז מה חדש בבלוג?

2020 – קודם כל הפלטפורמה, סוף סוף עברנו לוורדפרס ואנחנו מרגישות שעברנו מצימר(ון) ללופט מדליק ומרווח.

חיפוש – החיפוש בבלוג נוח מאוד באמצעות שתי אפשרויות חיפוש – הן מילות מפתח והן הקלדת טקסט חופשי.

מתכונים – כמו שאתם יודעים הבלוג עוסק בסיקור עולם המתוקים של פריז, אבל כמובן שאני גם "חוטאת" ברקיחת מתכונים במטבח(ון) שלנו. כדי להקל עליכם כל המתכונים רוכזו בעמוד אחד והאיתור שלהם קל מאוד.

שיתופי פעולה – בעמוד שיתופי פעולה רכזנו את כל שיתופי הפעולה המובילים שלנו, אגב, אנחנו פתוחות לכל רעיון אז אם יש לכם רעיונות לשיתופי פעולה מדליקים כתבו לנו.

ז'ורנליסט – עמוד המדיה שלנו, בו רכזנו את כל הפעילות שלנו במדיות השונות, מקומות נוספים בהם אני כותבת, מקומות בהם כתבו עלינו, תוכניות בהן לקחנו חלק, סיקורי אינסטגרם ועוד ועוד.

בינלאומיות – סוף סוף זה קורה! אגלה לכם שאל הבלוג שלנו נכנסים כל שנה אנשים מכ 180 מדינות. יפן, סין, ארה"ב, ברזיל, לבנון, איראן, מי לא. אנשים ממאות מדינות נכנסים לבלוג בעברית. הגיע הזמן שגם הם יוכלו ליהנות מהבלוג, ולא רק מהתכנים באינסטגרם. אז קבלו בברכה גם את הבלוג באנגלית שהולך להיות הבית הבינלאומי של הפטיסרי הצרפתית.

 

את הקו העיצובי הוביל הלוגו שלנו שהפך לנו את החיים, במובן הטוב של הביטוי. את הלוגו עיצבה ריקי תבור, מעצבת גרפית שהייתה אצלנו בסיור. אחרי הסיור היא הודיעה לי שהיא חייבת לעשות לנו לוגו חדש ואני זרמתי, וכמה טוב שזרמתי. ריקי, בכשרון אדיר, הצליחה בכמה קווים להביא את Paris chez Sharon לידי ביטוי. כשלוגו עובד מרגישים את זה, כשלוגו לא עובד לא מבינים על מה המהומה. תודה ריקי, את יודעת כמה אני מעריכה אותך.

---

 

אבל הלוגו לא מספיק, צריך לדעת למתוח אותו. אז על פיתוח האתר ובנייתו, עיצובו ורקיחת המעדנים מהלוגו אחראים החברים מ Tomorrow&co שפיתחו קולקציה שלמה של קינוחים ויזואלים שמייצגים אותנו בצורה מושלמת. כשחשבנו על האתר החדש שלנו, זה בדיוק מה שדמיינו, תודה לכם! (אתן לכם לגלות בעצמכם את כל הקולקציה, אבל אל תפספסו את האקלרים והמקרונים שמסתובבים להם כשעמודים נטענים, וגם את המשקפיים שזזים אם מחליקים עליהם את הסמן, ממכר).

 

ואיך אפשר בלי תודה לממושלי, זו שמכילה את כל השריטות שלי ומוכנה ללכת איתי במתוק ובמלוח באהבה עצומה ללא תנאים. כשנפגשנו אז בסיור לפני 7 שנים לא האמנתי שזה יהיה הסיור הארוך ביותר בחיי. תודה לך בלוג שהבאת לי את ממוש לפריז.

---

כל כך מחכה לרשמים שלכם מהבלוג החדש,

אל תשכחו שחלומות מתגשמים

שלכם, שרון