ליל, עיר קסומה בצפון צרפת

במרץ נסגרו השמיים, נסגרו הגבולות, נסגרו האפשרויות שלנו להיחשף לתרבויות חדשות, לריחות חדשים, לאוכל ולקינוחים. לשמחתנו ממש לפני כניסת העולם לקפאון כללי ביקרנו ביפן בסלון השוקולד של טוקיו, ביקור שנתן לנו אנרגיה להמשך וגרם לנו להבין כמה חשוב ליהנות מכל רגע בחיים.

אחד הדברים האהובים עלינו במגורים בפריז הוא היכולת לטייל בכל אירופה בלי בעיה. האפשרויות רבות, בין אם בתוך צרפת ובין אם מחוצה לה, רכב, רכבת או טיסה (שהיא אוטובוס מעופף בתוך אירופה) ותוך זמן קצר אנחנו בעולם אחר לגמרי. לפעמים אנחנו לוקחות רכבת ללונדון בבוקר וחוזרות בערב, בלי מלון, בלי מזוודות, סתם במקום לנסוע למארה, אנחנו נוסעות ללונדון.

התחושה הזו שהכל אפשרי והכל במרחק נגיעה משחררת מאוד, יש בזה משהו אינסופי, משהו פחות מלחיץ ויותר מאפשר. מאפשר חשיפה לשפות שונות, לתרבויות שונות וכמובן שבמקרה שלנו למטבחים ולקינוחים שונים ומגוונים.

כאן המקום להסביר שלמי שגר בצרפת, קפיצה קטנה ללונדון, להולנד או לגרמניה היא טבעית, יש לנו חברים שהילדים שלהם לומדים כאן בבתי ספר שהטיולים השנתיים שלהם מתקיימים במדינה אחרת. קצת קשה להתרגל לרעיון הזה כשמגיעים ממדינה כל כך קטנה, אבל כשמתרגלים קשה לחזור לאחור.

וכך, מצאנו את עצמנו ממרץ בפריז, לא שאנחנו חלילה מתלוננות, העיר הכי יפה בעולם הייתה מיוחדת מאוד גם בתקופת הסגר. אבל ההמצאות ב 30 מטרים בלי יכולת לזוז נתנה את אותותיה והכמיהה לטייל בערה. אז במקום לצאת מצרפת (כרגע הכל שברירי), החלטנו לעשות לנו מדי פעם ימי כיף בערים מיוחדות ברפובליקה. רכבת אל היעד בבוקר, רכבת לפריז בערב ואנרגיות חדשות שנכנסות לצימר(ון).

הפעם בחרנו בליל, עיר קסומה הנמצאת כ 200 ק"מ מצפון לפריז (כשעה נסיעה ברכבת), לא רחוק מהגבול עם בלגיה. אל ליל נחשפתי לפני כמה שנים עת ביקרתי בה עם זוג חברים מהשגרירות, היה לי ברור שאני עוד אחזור אליה. מכיוון שממוש מעולם לא ביקרה בה, החלטתי שהגיע הזמן לעשות לה היכרות עם העיר המיוחדת הזו שהקסם שלה נובע מהיותה צרפתית עם השפעות של מחוז פלנדריה.

קפה של בוקר COFFEE MAKERS

את הבוקר פתחנו באחד מבתי הקפה הכי טובים בעיר, מקום שהגענו אליו במסגרת המחקר שאנחנו עושות לפני הגעה לכל יעד אליו אנחנו נוסעות. המחקר כולל בדרך כלל את הקינוחים הכי מעניינים, מאפים, לחמים, שוקולד ובתי קפה. כמובן שהדגש הוא על חנויות מקומיות ועל מוצרים המאפיינים את האזור. בדרך כלל כשאנחנו מטיילות בצרפת מחוץ לפריז, קשה למצוא בתי קפה טובים, גם בפריז המצב משתפר רק בשנים האחרונות, קל וחומר כשמגיעים לערים פחות מרכזיות.

בליל התמונה מעט שונה, מצאנו כמה בתי קפה טובים, אחד מהם הוא ה COFFEE MAKERS שנמצא מעט מחוץ לאיזור המרכזי, אבל במרחק של כמה דקות הליכה. כיאה לבתי קפה המודרניים שנפתחים לאחרונה בערים רבות באירופה, הרי שבמקום ניתן לטעום סוגים שונים של קפה הנטחן במקום, כמו כן כמה סוגים של עוגות, טרטין (לחם המוגש עם חמאה וריבה) ומנות קלילות אחרות.

טעמנו את הלאטה, הקפה היה טוב מאוד ביחס למה שקורה בד"כ מחוץ לפריז. במייקרס עושים שימוש בפולים שנקלים על ידי המותג עצמו, גם אותם אפשר לרכוש במקום. הזמנו גם טרטין שהגיע בצורה של כמה פרוסות לחם קלויות, חמאה וריבות, מנה צרפתית מאוד ונעימה לפתיחת הבוקר.

כתובת: 151 Rue Pierre Mauroy
שעות פתיחה: שני עד שבת 09:00-18:00

אחרי הקפה הרגשנו מוכנות לטעום את מה שיש להציע לנו וצעדנו לנו ברחובות הפתלתלים לכיוון היעד הראשון ששמנו על המפה. כבר מהרגע הראשון הרגשנו את הקסם הלילוואזי, מצד אחד עיר צרפתית, מצד שני השפעות פלנדריות, תחושה שהזכירה לנו את קלן משולבת עם אמסטרדם וקופנהגן. התחושה הזו ליוותה אותנו לאורך כל היום וגרמה לנו לרצות לראות עוד ועוד מהעיר.

קינוחים מהאגדות L'OGRE DE CARROUSELBERG

אם יש מקום אחד בתחום המתוקים שאנחנו ממליצות עליו הלא הוא הענק מקרוסלברג. כשאני שואלת את מתיו מה המשמעות של השם, הוא מספר לי בחיוך על אגדה בה מופיע ענק מכפר דמיוני שאוכל ילדים והופך בהמשך לטבעוני, זו גם הסיבה שהלוגו של הפטיסרי המיוחדת הזו הוא סוג של יצור ענק שאוכל.

את המקום פתחו לפני שנתיים סטפני ומתיו, היא פריזאית במקור והוא מליל. במסגרת עבודתו כמעצב גרפי עבר מתיו לפריז ובעיר הרומנטית הכיר את סטפני שהדביקה אותו בחלום הפטיסרי. אחרי שסטפני למדה את התחום ועבדה במקומות כמו קפה פושקין ומיר (ראו בהמשך) החליטו לפתוח את הפטיסרי שלהם בליל.

"הרעיון הוא קינוחים עדינים, נשיים, כמעט ללא צבעי מאכל וללא כל מיני גלאסז'ים שנראים מלאכותיים" מסבירה סטפני. זה בדיוק מה שמרשים בויטרינה שלהם, הקינוחים נראים כמו פלטה של צבעי פסטל עדינים, מראה מעט יפני שמזכיר לנו את מורי יושידה בפריז.

בויטרינה יש בכל רגע נתון מגוון קטן של קינוחים שכולם עשויים בעבודת יד עם שימוש בכמה שפחות תבניות. הרבה עבודת זילוף נראית בקינוחים שלהם דבר היוצר תנועה בויטרינה ומעניק לקינוחים מראה מאוד טבעי ומושך. את אקלר השוקולד ואת המיני אקלרים המפורסמים של המקום המכונים P'TIT POUCHINS תוכלו למצוא אצל הזוג במהלך כל השנה, אבל שאר הקינוחים מתחלפים על פי חומרי הגלם העונתיים.

אנחנו טעמנו את קינוח השוקולד והפרלינה ואת קינוח התותים והפיסטוק, שניהם היו נהדרים. האחד עמוס בטעמים של שוקולד ופרלינה ומתאים מאוד לחובבי הז'אנר, השני הפתיע גם שוקוהולית שכמוני, קינוח המורכב מבסיס של מרנג סטייל פבלובה ומעליו קומפוט של תותים המוחבא בתוך חצאי ספירות של שוקולד עדין ומעל כל זה קרם פיסטוק ופיסטוקים מקורמלים. 

כשהגענו לבוטיק ליל עוד לא התעוררה, אבל כשיצאנו ממנו תור ארוך השתרך ליד המקום. הביקוש הגדול בשילוב המצב הנוכחי גורם לכל קנייה להיות איטית יותר, אבל כנראה שהמקומיים מבינים שזה המקום הטוב ביותר לקינוחים ולכן גם כשחלפנו לידו אחרי כמה שעות, התור עוד היה שם והפעם ארוך יותר.

כתובת: 17 Rue des Vieux Murs
שעות פתיחה: רביעי עד שישי 10:00-19:00, שבת 09:30-19:00, ראשון 09:30-13:00


נווה חמציצים OXALIS ET BERGAMOTE

מרחק כמה דקות הליכה מהענק, מחוץ לאזור המרכזי, נמצא אחד המקומות הקסומים שבקרנו בליל, "חמציץ וברגמוט". כשנכנסנו הבנו שזה בדיוק השם שמתאים למקום הזה, מרגיע ומואר, מזכיר במעט תחושה של כניסה לאווירה של מלון מצפה הימים בגלגול הקודם שלו (לא הייתי בנוכחי).

לפני שנה החליטו אינגריד ורומן, היא ביוכימאית והוא ארכיטקט נוף, לעזוב את המקצועות שלהם ולטפח את חלום הפטיסרי של אינגריד. מעניין לראות ששני המקומות הטובים בליל מובלים על ידי שני זוגות צעירים שעשו הסבה לתחום הפטיסרי. כאן המקום לציין שבצרפת הסבה שכזו מאוד לא מקובלת, רוב השף פטיסיירים מתחילים את דרכם בגילאי 14-16 בבתי ספר מקצועיים בהם הם רוכשים השכלה "רגילה" וכן מקצוע. רק בשנים האחרונות מתחילים ניצוצות של הסבות מקצוע, אבל זה עדיין לא המצב השכיח.

חמציץ וברגמוט הוא סלון פטיסרי מיוחד, מהזן המודרני יותר. במקום נמכרים מספר מצומצם של מאפים וקינוחים, כולם ללא יוצא מן הכלל ללא צבעי מאכל, לעתים טבעוניים, לעתים ללא גלוטן וללא לקטוז. לצד המתוקים מוגשים משקאות כמו תה, לאטה דלעת (בעונה), חליטות חמות וחליטות קרות. בימי ראשון מוגש במקום בראנצ' צמחוני בו מגשות מגוון מנות, למשל קערת גרנולה ביתית עם גבינה לבנה ופירות אדומים, בריוש עם קרם שקדים ופיסטוק, טארט עם חומוס ובצלי שלוט, קרקרים, סלט אורז בר עם ברוקולי, חומוס, שעועית ירוקה, בצלים אדומים מקורמלים ועוד.

כשאנחנו ביקרנו במקום ויטרינת העוגות כללה פיננסיה ללא גלוטן וללא לקטוז עם פיסטוק ופירות אדומים, עוגה בחושה עם לימון, עוגה עסיסית עם תפוזים וקינמון, פיננסיה ללא גלוטן עם קרם קרמל מלוח, בריוש עם ממרח שוקולד המיוצר במקום, עוגייה עם קרמל מלוח ובוטנים מקורמלים ועוד.

טעמנו את העוגיה עם הקרמל והבוטנים המקורמלים, מדובר באחת העוגיות הטובות ביותר שטעמתי בז'אנר. עסיסית מאוד, עשירה בטעמים ובמרקמים ולא מתוקה מדי למרות נדיבות הקרמל. גם בריוש השוקולד שמזכיר מעט עוגת שמרים שוקולד היה טעים מאוד, והגיע איתנו עד פריז.

כתובת: 44 Rue d'Angleterre
שעות פתיחה: רביעי עד שבת 13:00-18:00


קלאסיקה לילוואזית MEERT

בכל עיר יש מקומות כאלה שהמקומיים אף פעם לא מביניים מדוע תיירים עומדים לידם. כלומר הם מבינים שהם מופיעים במדריכי התיירים, שכתוב עליהם בכל מקום אבל הם לא מבינים איך עד היום לא הבינו התיירים שאלה לא המקומות השווים. אם נדבר על פריז, אפשר לתת כדוגמא נהדרת את אנג'לינה. סלון-דה-תה שמקומי כמעט לא מגיע אליו ותייר ירגיש שלא ביקר בפריז אם לא פקד אותו. גם אני עוברת לעתים ליד אנג'לינה ובא לי להודיע לתיירים שהם לא במקום הנכון. אבל צריך לזכור שהמקומות האלה חשובים ביותר ברמה ההיסטורית, לעתים הם מהווים את הבסיס לסצנה הנוכחית וככאלה הרי שמגיע להם הכבוד הראוי.

את מיר פגשתי לראשונה בפריז, חנות ממתקים קטנה וקסומה במארה שהגיעה אל עיר האורות מליל. העיצוב של החנות שבה אותי, האריזות, הויטרינות הקירות. אני זוכרת שהמוכר הסביר לי שהחנות מעוצבת בסגנון החנות בליל והבטחתי לעצמי שבביקור הבא בעיר אבדוק את העניין.

המותג מיר קיים משנת 1677, הבוטיק הראשי ממוקם במרכז ליל והעיצוב שלו הוא אחד היפים שראיתי בתחום. בשנת 1839 הוא עוצב מחדש על ידי הארכיטקט שארל-סזר בנבינה, שהיה הארכיטקט של ליל והוא מוגדר היום כמונומנט לשימור. 

ניתן לשבת בסלון-דה-תה שבמקום או רק לבקר בחנות הממתקים המרהיבה, לקחת קינוח לדרך והכי חשוב לטעום את הגופר (גופרה). מדובר באחד המוצרים המזוהים ביותר עם מיר, מדובר בוופל בלגי עדין ממולא בכמה סוגים של קרמים כמו וניל, לימון, ספקולוס (מה שבארץ נקרא בטעות לוטוס) ופטל. מכיוון שהוא מבוקש מאוד הרי שהוא מיוצר לאורך כל היום ולכן הוא טרי מאוד, עובדה חשובה ביותר כשאוכלים גופר.

כתובת: 25-27 Rue Esquermoise
שעות פתיחה: שלישי עד שבת 10:00-19:00, ראשון 09:00-13:00


עננים של קצפת ומרנג אצל AUX MERVEILLEUX DE FRED

את הפלא הזה גיליתי לפני כ 10 שנים, כשעשיתי סיור היכרות עם הרובע בו אני מתגוררת. בין פינות החמד הרבות שגיליתי, היה גם המקום הזה שבו רוקחים ענני מרנג וקצפת לצד בריושים מתוקים וחמימים. לימים הבנתי שלקסם הזה יש עוד כמה סניפים בפריז, אבל המקור שלו הוא בעיר ליל בה יש למותג כמה סניפים.

אם אתם חובבי קצפות, כדאי לכם לנסות את המרוויוזים LES MERVEILLEUX שהם בעצם איים קטנים של אושר, המורכבים מבסיס מרנג, קצפת בטעמים וציפויים שונים. הקינוח מגיע בכמה גדלים. בתחילה, המראה של הקינוח מעט מטעה, הוא עושה רושם של כבד ו"קצפתי" מדי, אבל עם הביס הראשון עננת הכבדות הזו מתחלפת בענן של מרנג וקצפת בפה. המרקמים כל כך עדינים, הקצפת איכותית והמרנג אוורירי ונמס בפה. 

אבל לדעתי המוצר המעניין יותר במקום הוא הבריוש ששמו קרמיק (כך נקרא הבריוש במחוז פלנדריה). אצל פרד אופים במהלך כל היום בריושים בתוך הבוטיק וכשהם יוצאים חמים מהתנור הם פשוט ממלאים את הנשמה בעננים של אושר. אני מעדיפה את הבריוש עם נטיפי השוקולד, כמובן שיש גם בריושים נוספים כמו בריוש עם גבישי סוכר או עם צימוקים.

משוגע על לחם ALEX CROQUET

אלכס קרוקה מגדיר עצמו כמשוגע ללחם, לא סתם הטייטל הזה הוא גם חלק משם המקום שלו שנמצא ממש כמה צעדים ממיר. את הבוטיק של קורקה מזהים לפי התור הארוך שמשתרך לידו בסופי השבוע, הלילוואזים אוהבים מאוד את המוצרים שלו וחלקם העידו בפנינו שמדובר בלחם הטוב ביותר בעיר.

כשבאים לקרוקה בד"כ המטרה היא רכישת לחם או מאפים, בנוסף ניתן למצוא בויטרינה שלו גם קינוחים, אבל אלה פשוטים יחסית ולא משתייכים לזרם הפטיסרי המודרנית. בין הקינוחים נמכרים במקום הבבה או רום, מיל פיי, אקלרים, טארט עם פירות העונה, פלאן וגם עוגת הפודינג המפורסמת של קרוקה.

אבל לשם הלחמים התכנסנו כאן, המבחר גדול מאוד והם כולם מבוססים על שאור. אנחנו בחרנו את "זבולון", לחם מקסים ויזואלית שנראה כמו אסקרגו (חילזון). המוכרת החביבה שהסבירה לי על כל לחם ולחם בסבלנות טענה שמדובר באחד הספסיאליטה של קרוקה. את זבולון ניתן לחתוך לפרוסות וניתן גם לאכול בתלישה, מתחילים מהקצה וממשיכים עם הספירלה עד מרכז הלחם.

מדובר בלחם טעים מאוד, עמוק בטעם, מעט יבש ומתאים מאוד לגבינות ולנקניקים, לקחנו לנו אחד גם לפריז ועלינו לרכבת בחזרה לעיר האורות. בבוקר, אחרי הריצה מתחת לאייפל, טעמנו אותו עם חמאת בורדייה והרגשנו איך ליל, בריטני ופריז חוגגות ביחד.

כתובת: 66 Rue Esquermoise
שעות פתיחה: שני עד שבת 08:00-19:00

לעוד ועוד טיולים
שלכם
שרון

תגובות

  • 30 יולי 2020
    יהודית מילר

    נהנים מהטימים והריחות הוירטואלים בתקווה שפעם יהפכו לממשיים

    תשובה
    • 30 יולי 2020
      5

      בין היתר, מה שאני אוהב בכתבות שלך הוא העומק. הכתבה ארוכה, מפורטת. הרגשתי שאני מטייל איתכן יום שלם בליל. את מעבירה לא ר את הפרטים, אלא גם את החוויות ופה ושם מילת ביקורת. איזו כתיבה איכותית! תודה. כשהשמים יפתחו, אלפי ישראלים ידפקו על דלת הצימר(ון)!

      תשובה
  • 30 יולי 2020

    אני שרופה עליכן ובזכותכן שומרת על אופטימיות

    תשובה
  • 30 יולי 2020
    Gali

    Lille
    איך התאהבתי בליל מהרגע הראשון שכף רגלי חצתה את דלתות היציאה מהרכבת ❤️ יום כייף מהול באווירה קסומה
    Merci my Love 🍾🥂💫

    תשובה
  • 30 יולי 2020
    שני

    כתיבה נהדרת..עשית לי חשק עוד יותר לחזור שוב לצרפת ולבקר בכל המקומות הקסומים האלה. תודה שאת משתפת ומקורית בכל פעם מחדש🙏🏻🙏🏻.

    תשובה
  • 30 יולי 2020
    יוסי

    תודה רבה הכל כתוב יפה כל כך

    תשובה
  • 30 יולי 2020
    ענבר

    מציעה לך לקרוא את "הרשת של אליס" סיפור מופלא על מרגלות נשים בשתי מלחמות עולם , והעיר ליל במרכז הסיפור.

    תשובה
  • 30 יולי 2020
    ניצה הוכמן

    תודה על פוסט מקסים.שנדע לאן נטייל כשנוכל.
    כך לפחות מטיילים איתכן.

    תשובה
  • 30 יולי 2020
    מירי בלבול

    אהובות שאתן , העלתן לי חום בלב רק מלחשוב שיום אחד אולי נגיע לשם.
    כל מילה שלך בלעתי …בשקיקה, אוהבת אתכן ומחכה ליום שכתוב לך שרייני תאריך❤️

    תשובה
  • 02 אוגוסט 2020
    עלמה וגנשטיין

    בא לי ליל…. איזה סיור וירטואלי מעורר בלוטות הטעם והריח… והמראות שיק צרפתי +. תודה שרון כרגיל כתיבתך מלאת קסם , ידע ואהבה לנושא. מתגעגעת

    תשובה

פרסם תגובה