נאוקו
אנחנו עולות על רכבת בלב טוקיו ואחרי שעה של נסיעה אנחנו מגיעות לעולם אחר, הרחק מהשלטים המוארים, הקצב המטורף והבניינים הגבוהים. בתחנת רכבת קטנה (כמעט אוקסימורון כשמדובר בטוקיו) עומדת נאוקו אוגאווה עם שלט ומקבלת אותנו בחיוך גדול. היא מובילה אותנו אל רכב החללית הקטן שלה, ככה נראים לי רוב הרכבים ביפן, כמו חלליות או רובוטריקים קטנים. אנחנו נכנסות אליו ונוסעות אל תוך הרפתקאה מרגשת שלא נשכח לעולם.
את הקשר שלנו עם נאוקו התחלנו כמה חודשים לפני הנסיעה האחרונה ליפן. במסגרת המחקר שממוש ערכה על חוויות מעניינות ביפן (בתחום הקולינארי כמובן), נחשפנו לאתר NAGOMI VISIT המחבר בין מבקרים ביפן לבין משפחות יפניות המעוניינות לארח תיירים. מדובר במיזם המזכיר את EATWITH, כשהמטרה המרכזית שלו היא חשיפת התייר לתרבות היפנית. ממוש שלחה לאתר את התאריכים שבהם נהיה בטוקיו ומארחים מתאימים פנו אלינו והזמינו אותנו להתארח. כמובן שמדובר בשירות בתשלום, גם כדי לאפשר למארחים לארח כראוי וגם כדי שיוכלו להרוויח קצת מהאירוח. רק שביפן כמו ביפן, הכל מפוקח, הכל מסודר ומדוד. "מותר לי לעשות מספר מפגשים מוגבל בכל שנה" מספרת לנו נאוקו במהלך הנסיעה. נראה שאם הייתה יכולה הייתה מקיימת עוד ועוד מפגשים, היא פשוט כל כך אוהבת את זה וזה ניכר בכל שלב של הקשר איתה.





שלכם
גלי
איזו חוויה מרגשת וקסומה והחיוך לא מש מהפנים… והצחוקים המתגלגלים של האהא שהדביקה את כולנו עד דמעות… החוויה התרבותית הזו נכנסה לי עמוק ל- ❤️ כמו גם המשפחה המקסימה הזו שעמה אנחנו בקשר עד היום… עד הביקור הבא ועד בכלל כל כך אוהבת את הקשר הזה שנוצר גם אם אין לכאורה שפה אחת מדוברת שוטפת, בליל המילים, השפות, הסימנים והמחוות רוקמים את הרגעים המופלאים האלה.
כל כך מחכה למפגש הבא 🙏🥂
Paris Chez Sharon
לגמרי אחת החוויות הכי מרגשות שהיו לנו…אנחנו עוד נשוב. לאב יו
שני
מהמם. אוהבת את הכתיבה שלך..היא גןרמת לי ממש לטייל גם כשאני לא שם:).
Paris Chez Sharon
תודה רבה שני, מרגש 🙂
עופר
ואוו, חתיכת חוויה, ואין כמו לקבל אירוח חם שכזה ממשפחה יפנית. נפלא, וגם כתבת… מעניין ונפלא לא פחות. תודה על השיתוף.
Paris Chez Sharon
תודה עופר, מרגש!
אין שם מספיק
זו כל כך את! 38 שנה אני מכיר אותך, ואת תמיד מגיעה למקומות הכי אותנטיים. אם זה תאטרון ריק שנפתח רק בשבילנו ברומא, הצצה לסירי ענק שמתבשלים במטבח במסעדת פועלים בבודפשט, עוד לפני שנפתחה לקהל, הכנת רביולי ופסטה אצל האיטלקיה ההיא מרומא, ועכשיו נאוקו.
כתבה מרתקת, זה חייב לצאת מגבולות הבלוג.
רוצים עוד!
Paris Chez Sharon
יווו איזה זכרונות!!!! הזכרת לי עכשיו את התיאטרון הזה, מה בדיוק היה שם? בקשה!
חמש
ישבנו במסעדה ההיא של האיטלקיה ליד הככר והמאפיה היהודית, ושם יושבים באותו שולחן גם אם מדובר באנשים זרים. התחלת לקשקש עם האיטלקי שישב מולנו, והסתבר שהוא במאי או משהו בתאטרון. והוא עשה לנו סיור ספונטני ברומא, ובסוף לקח אותנו לתאטרון הישן שעדיין פעיל ונראה כמו בסרטים, פתח את הדלת והעלה אותנו על הבמה.
Paris Chez Sharon
חמש!!! אתה משהו, לא זכרתי את כל הפרטים וזה מאוד לא מתאים לי. ממוש בשוק שאני לא זוכרת הכל 🙂