פושון, שירת הברבור

אנחנו עומדים מול חלון הראווה של מעדניית פושון המפורסמת בכיכר המדלן, בלב הגדה הימנית של פריז. קבוצה של תלמידים מובלים על ידי רותי שמעוני שזרעה בנו את זרעי אהבת התרבות הצרפתית, וביחד אתנו המורות אבלין ונעמי בוחניק. אני זוכרת את בוחניק, את יוחאי ואותי עומדים מול חלון הראווה העצום, בוהים בויטרינת הקינוחים שמוקמה כך שנוכל לבהות בה בדיוק מהמקום בו אנו עומדים.

מעולם לא ראיתי עוגות כאלה, מעולם לא דמיינתי שאראה עוגות כאלה ובוודאי שלא חשבתי שאזכה לטעום אותן. אז היו לי בלקסיקון הז'רבו הנפלאה של סבתא ארז'י, עוגת הביסקוויטים המנחמת של סבתא מרים ועוד כל מיני עוגיות ביתיות שילידי שנות ה 70-80 זכו לאכול בערך כל סופ"ש. פטיסרי? אף אחד לא הכיר את המונח הזה אז ופושון הייתה מבחינתנו מקדש אליו נוהרים רק מביני עניין ובעלי פרוטה.

אני זוכרת איזו עוגה קנינו כולנו ביחד, אני זוכרת את הרגע בו התקרבה הכפית לפה שלי ואני זוכרת את הרגע בו טעמתי אותה והבנתי שהחיים הקולינאריים שלי מתחלקים ללפני ואחרי. אז, נחשבה פושון לאורים ולתומים של הפטיסרי הצרפתית, דורות של שף פטיסיירים מהמפורסמים בעולם גדלו והתפתחו בה. פייר ארמה, סדריק גרולה, כריסטוף אדם, דומיניק אנסל ועוד ועוד, בפושון הם התחילו כפרחי פטיסרי והיום הם מובילים את תחום הפטיסרי בעולם כולו.

מעל 130 שנה חלפו מאז הגיע בחור צעיר ושאפתן מנורמנדי לפריז והסתובב בעיר עם עגלת ירקות ופירות טריים, ממיטב התוצרת של מחוז הולדתו. היה זה אוגוסט פליקס פושון. ב 1886 הוא הציב את העגלה שלו בכיכר המדלן, מול מעדניית אדיאר. איש מלקוחותיו של הירקן הצעיר לא העלה בדעתו שמאה שנים לאחר מכן לא יהיה אדם בעיר שלא יכיר את השם פושון, ושעגלת הירקות והפירות תצמח לאחת מחנויות האוכל המפורסמות בפריז ובעולם. עם חוג לקוחותיה הקבועים נמנו נשיאים, בית המלוכה של מונקו, השאה של איראן (שעליו סופר שקנה בכל חודש יותר משלושה טונות של מוצרים) ועוד רבים וידועים.

כיום יש לפושון עשרות סניפים בעשרות מדינות ברחבי העולם (אפילו בתל אביב נפתח אחד לפני כמה שנים), אך הסניף בכיכר המדלן הוא המוכר ביותר והוא משמש אבן שואבת לחובבי הקולינריה מהעולם כולו, וגם לכאלה שרק רוצים להציץ למוזיאון הקולינרי שנקרא פושון. לא עוד. לאחרונה הודיעו הבעלים של המעדנייה המפורסמת בעולם כי הם נאלצים לסגור את חנויות הדגל בכיכר המדלן שהפכו לחלק מהמונומנטים של עיר האורות.

הדעיכה של המותג הורגשה כבר לפני הקורונה, אבל הסגר, היעדר התיירים (לפריד מגיעים כ 30 מיליון תיירים כל שנה) והעלייה בכח הקנייה בתוך השכונות, הביאה את הנהלת המותג לקבל החלטה קשה. שתי חנויות הדגל המפורסמות בכיכר המדלן נסגרו באופן סופי. לעומת זאת, מלון פושון ובית הקפה שמתחתיו, שנמצאים גם הם בכיכר המדלן ישארו פתוחים, כך גם חנות התה של המותג.

ימים רבים ביליתי במעבדת הייצור של פושון עם כמה מהשף פטיסיירים שהובילו את המותג. הייתי מגיעה לפנות בוקר ועוזבת את המעבדה בעת יציאת משאית הקינוחים לסניף שבכיכר המדלן. כמה חוויות, כמה זכרונות, כמה היסטוריה יש במותג הזה. אז נכון, יש היום בוטיקי פטיסרי טובים יותר, מודרניים יותר ומתוחכמים יותר, אבל יש משהו עצוב בסגירה של מונומנט קולינארי כה חשוב, ולא רק בתחום הפטיסרי.

שלכם
שרון