לחם מחבת ממולא בממרח שוקולד אגוזים ובראוניז

בימים האלה האביב מכסה את פריז כמו שמיכה צבעונית ורעננה. העצים מלאים בעלים ירוקים בוהקים, הניצנים שלפני שבועיים מילאו את העצים הפכו לפרחים והעיר מרהיבה. ואז הגיעו ניצנים חדשים, ניצנים של פתיחה, של התעוררות העסקים, המסעדות, התיירים. על פי התכנון צרפת אמורה להיפתח לתיירים באמצע יוני, כמו כל תוכנית בתקופה הזו גם זאת נתונה לשינויים, אבל היא לפחות מפיחה רוחות של תקווה.

אנחנו כל כך מתגעגעות לסיורים, למסיירים, ל"משרד" שלנו שהוא בעצם הרחובות ההומים של העיר היפה בעולם. נכון, אנחנו מסתובבות בעיר, מבקרות בשווקי האוכל שמתקיימים ללא הפסקה לאורך כל תקופת המגפה (אף אחד לא יזיז לצרפתי את הגבינה ואת השוק שלו), אבל אין כמו להיות במקומות האלה עם המסיירים שלנו.

כמו בכל עבודה, גם לנו יש קולגות בעבודה שלנו, אפילו שאנחנו עצמאיות. השף פטיסיירים, העיתונאים העמיתים, השוקולטיירים, האופים, אחראי התקשורת, המוכרים בחנויות וכמובן שבעלי הדוכנים בשווקים בהם אנחנו מבקרות. 

שני האנשים הקרובים אלינו ביותר בשווקים של פריז הם טארק ונביל. שני אנשים מקסימים שאין ביניהם קשר, למעט העובדה שהם קולגות לשוק, ועבורנו הם יותר מקולגות לעבודה. רבים מהמסיירים שלנו מכירים את שניהם או את אחד מהם (תלוי באיזה שוק היינו) ואת הקשר המיוחד שיש לנו אתם. 

טארק, בעל הדוכן שכל הישראלים כבר מכירים אחרי שכתבתי עליו לא מעט בבלוג ובכתבות שונות, מביא אל שווקי פריז חומרי גלם נפלאים מאזורים שונים בצרפת, שאת חלקם גם אפשר למצוא בקופסאות שאנחנו שולחות מפריז. חרדלים, דבשים, ריבות, קרמל מלוח, נוגט ועוד ועוד. אבל לפני כל אלה, טארק הוא אדם נפלא שהחברות שלנו איתו נבנתה במשך שנים. הוא היה בחתונה שלנו והתרגש ביחד אתנו והזמין אותנו לחתונה שלו במרוקו עם אהובתו. כשהבנו שלא נוכל להגיע לחתונה ארגנו לו מסיבת רווקות "ממושיות" סטייל, בשעת תה יוקרתית במלון "לה מוריס", עד אותה מסיבה הוא לא נכנס אליו אף פעם.

נביל, במקור מלבנון, מביא את השילוב הנפלא של אוכל לבנוני דרוזי עם חומרי גלם צרפתיים, הפטאייר שלו הוא הטוב שטעמנו, כל המסיירים שלנו מתאהבים בו. לצרפת הגיע לפני מעל 40 שנה והוא נמצא על הקו צרפת-לבנון, כשחלק גדול מהמשפחה שלו נשאר בארץ הארזים. לפני כ 20 שנה פתח את הדוכן שלו בשוק מונז' שהפך למקום עלייה לרגל לכל חובבי האוכל מהרובע ומסביבתו. נביל הצליח להנגיש לצרפתים את האוכל הלבנוני על ידי התאמות בתיבול, שימוש בחומרי גלם מקומיים והכי חשוב, אנושיות וחיוך שלא יורד לו מהפנים.

כמחווה לנביל ולפטאייר הגבינה שלו שמגיע בצורה של חצי עיגול, החלטתי להכין בצימר(ון) מאפה שדומה בצורתו לזה של נביל, רק שהוא מורכב מבצק שעושים בשתי דקות וממילוי שהולך להפוך אתכם למכורים. לחם יוגורט במחבת במילוי ממרח שוקולד אגוזים וצ'אנקים של בראוניז!

כן כן שמעתם נכון, את ממרח השוקולד אגוזים אני עושה לבד בצימר(ון), אתם יכולים להכין אותו גם כן בעצמכם על פי המתכון שלי, או להצטייד בממרח קנוי. גם את הבראוניז אני עושה לבד כמובן, וגם אתם 🙂 ! השילוב של הבצק הנייטרלי עם המילוי העשיר הופך את המאפה הזה לנפלא, ממרח השוקולד הופך לחמים והבראוניז מעניקים מרקם ונפח נהדרים.

לחם יוגורט ממולא בממרח שוקולד אגוזים ובראוניז
4 מאפים

חומרים 
בראוניז:
130 גרם חמאה
150 גרם שוקולד מריר 70% ומעלה
130 גרם ביצים (2 ביצים L)
140 גרם סוכר
90 גרם קמח לבן רגיל
25 גרם קקאו איכותי
100 גרם שוקולד חלב/לבן/מקורמל, קצוץ

לחם יוגורט:
220 גרם יוגורט איכותי (4%-10% עניין של בחירה)
280 גרם קמח לבן רגיל
10 גרם אבקת אפייה

ממרח שוקולד אגוזים (לחצו למתכון)

הכנה 
1. מכינים בראוניז: מחממים תנור ל 180 מעלות, משמנים ומרפדים תבנית 25X20 ס"מ בנייר אפייה.
2. ממסים חמאה ושוקולד על בן מארי או במיקרוגל. מצננים לטמפרטורת החדר.
3. מקציפים ביצים עם סוכר לקבלת קצף בהיר אוורירי.
4. מוסיפים לביצים את השוקולד המומס וטורפים לקבלת תערובת אחידה.
5. מוסיפים קמח וקקאו, מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
6. מוסיפים שוקולד קצוץ, מערבבים. 
7. משטחים את התערובת על התבנית, אופים כ 30 דקות, עד שהבראוניז יציבים למגע אך לא יבשים מדי. מניחים לצינון.
8. מכינים לחם יוגורט: בקערה גדולה מערבבים יוגורט, קמח ואבקת אפייה, עוברים ללישה עד לקבלת בצק אחיד. אני עושה את כל התהליך ידנית, אבל כמובן שאפשר במיקסר.

הרכבה
9. חותכים את הבראוניז לחתיכות קטנות ולא עבות מדי, אין כל כך משמעות לצורה רק שלא יהיו חתיכות "גבוהות" מדי. מומלץ לא לחתוך את כל הבראוניז כי כמעט בטוח שישארו לכם בראוניז שתוכלו לנשנש בלי קשר ללחם 🙂
10. מחלקים את הבצק ל 4 כדורים שווים במשקלם. מרדדים כל כדור בצק לעיגול בקוטר 18-20 ס"מ.
11. מורחים בנדיבות על כל עיגול ממרח שוקולד אגוזים ומפזרים חתיכות בראוניז על חצי עיגול. סוגרים את הבצק באמצעות חצי הבצק עליו לא פיזרנו בראוניז, לקבלת צורת חצי עיגול. מהדקים היטב את הקצוות כדי שהמילוי לא יגלוש בזמן האפייה.
12. מחממים מחבת ומניחים חתיכה קטנה של חמאה בתוכה, כשהחמאה נמסה ומבעבעת מניחים את הבצק הממולא הראשון, אופים כ 4 דקות כל צד, עד שהמאפה זהוב מאוד. אפשר גם להעמיד אותו על הצד (על החלק הישר) כדי לאפות היטב את החלק הרחב המתקבל מקיפול הבצק על המילוי (ראו בתמונה).
13. חוזרים על התהליך עם כל המאפים וטורפים כשהלחם עוד חם והמילוי נוזלי ועסיסי.

בתיאבון
שרון