המוזיאון הכי לוהט בפריז שהולך לגנוב למונה ליזה את ההצגה Bourse de Commerce
ואז ברגע אחד הלב נפתח והנפש מתמלאת, האור חודר מבעד לקופולה ולתקרת הזכוכית המקומרת ושוטף את כל החלל העצום. אין אחד שלא עומד פעור פה, מסתובב סביב עצמו ומנסה להכיל את העוצמה ומצד שני את החום והרכות שמשתלבים בהרמוניה מושלמת.
בימים אלה נפתח בפריז המוזיאון שהוא הדובדבן שעל העוגה (la cerise sur le gâteau), הקרם דה לה קרם של המוזיאונים, זה שהולך להעניק תחרות ראויה לכל מוזיאוני פריז. נכון שאין להשוות בין מוס שוקולד לעוגה בחושה, אבל בעידן בו כמות הגירויים עצומה והמבחר גדול, ניתן להעריך שה"בורס דה קומרס" הולך להיות המוזיאון המצולם ביותר בתקופה הקרובה.
אתם בוודאי תוהים מה הקשר בין בלוג מתוקים פריזאי לבין מוזיאון? אז זהו, שבפריז יש קשר בין אופנה לבין קינוחים, בין עיצוב לבין מאפים ובין פיסול לשוקולד. בעיר שהיא פאר האסתטיקה והתרבות, מסתבר שיש קשר גם בין מוזיאון לבין מזון.
בשנים האחרונות מתקיים בפריז פרויקט שימור ושיפוץ מעורר השתאות של בניין בורסת הסחורות שעבר לא מעט גלגולים מאז המאה ה 16. הבניין המרהיב והמעוגל ממוקם ממש בצמוד ללה-האל שהיה בעבר השוק הסיטונאי של פריז, כמה דקות הליכה ממוזיאון הלובר וכמה דקות הליכה ממוזיאון פומפידו.
במאה ה 16 התגוררה במקום מריה דה מדיצ'י, במאה ה 18 הפך המקום ל Halle aux Bles, היכל החיטה/דגנים, מעין ממגורה ובהמשך שוק של ממכר חיטה. במאה ה 19 שכנה במקום בורסת הסחורות ובמאה ה 20 היה המבנה מקום מושבו של מטה לשכת המסחר. עכשיו אתם כבר מבינים איך המוזיאון הזה שפעם נמה בו מלכה ולאחר מכן סיפק את החיטה לבולנז'רי ואת הסחורות למסעדות, קשור לבלוג של מתוקים.
את הפרויקט הגרנדיוזי הזה יזם אספן האמנות המיליארדר פרנסוואה פינו, בעל קבוצת Kering המפורסמת המאגדת מותגי על כמו גוצ'י, סאן לורן ועוד רבים (אגב, המטה שלה בפריז הוא יצירת אמנות בפני עצמה) וכן בעל חברת ההשקעות Artémis. במשך כמעט 50 שנה אסף איש העסקים כ 10.000 יצירות של כ 400 אמנים מדורות שונים וממגוון רחב של זרמים אמנותיים. הרעיון העומד בבסיס הפרויקט הוא הנגשת אוסף האמנות המודרנית העצום שלו לכולם, בתערוכות מתחלפות. מבחינתו, שיתוף הציבור, כולם כולל כולם, בשאלות עכשוויות שהאמנות מעלה ושואלת אותנו, היא היא המהות של הפרויקט התרבותי שיזם.
לטובת הצגת האוסף בבורסת הסחורות, חכר פינו את המקום מעיריית פריז ל 50 שנה והשקיע כ 160 מיליון יורו בפרויקט שיקום ושיפוץ המבנה שהחל בשנת 2017, בהובלת 4 אדריכלים, ביניהם היפני זוכה פרס פריצקר, טדאו אנדו, שעיצב לפינו את המוזיאונים שלו בוונציה. בלב הפרויקט האדריכלי, דיאלוג בין העבר והמורשת לבין אמנות עכשווית, אנדו יצר מעין צילינדר פנימי מבטון מזוין בקוטר 29 מטר, המוכל בתוך צורתו העגולה המקורית של המבנה. הגובה והקוטר של הצילינדר נבחרו בקפידה, כך למשל בינו לבין המבנה המקורי יצר אנדו חלל של 5 מטרים שמהווה מעין פסאז' מעגלי, כהומאז' לפסאז'ים הפריזאיים. בראייתו של אנדו הבטון מייצג "ריק" או "כלום", אבל אדם העומד מולו יהפך ליפה. כשאדם אחר יחלוף לידו, מצב הרוח של הבטון ישתנה, הקיר מלווה את רגשות האנשים וגורם להם להרגיש רצויים.
במקביל לעיצוב המודרני שוחזר ושומר המבנה המקורי בהובלת האדריכל המתמחה בשחזור מונומנטים פייר-אנטוואן גאטייה, כך שהעבר והמורשת יהיו שלובים בעיצוב העכשווי. במבנה ניתן לראות רבדים שונים מתקופות שונות, כך למשל העמוד שנבנה כחלק מ Hotel de Soisson בתקופת קתרין דה מדיצ'י במאה ה 16. המשטח המעוגל והחזיתות הפנימיות מהתקופה בה שימש המקום כממגורה במאה ה 18, כיפת הברזל העצומה מתחילת המאה ה 19 ולבסוף, החזיתות החיצוניות, הקירוי, חדרי הקירור (רדו למרתף) והקישוטים הפנימיים מסוף המאה ה 19, עת שימש המקום כבורסת הסחורות. מכאן שהמבנה הזה הוא עדות חיה לארכיטקטורה הפריזאית מהמאות ה 16, ה 18 וה 19, מסמך חי ונושם של תקופות שונות שמה שמחבר ביניהן היום הוא האמנות המודרנית.
כשעמדתי מתחת לקופולה העצומה ניסיתי לדמיין כיצד נראה המקום בתקופה בה ספינות עמוסות בדגן עגנו לא רחוק ממנו, על הסיין ופרקו חיטה שהובאה ישירות אליו. דמיינתי את החיטה יוצאת אל מקומות שונים בעיר, את הבולנז'רי של אותה התקופה. בעודי מדמיינת, הופיע מולי פסלו של האמן אורס פישר Untitled, פסל שעווה של אדם בגודל טבעי, מודרני, רחוק מתקופת אולם החיטה אבל כל כך הולם אותו.
זה אולי הקסם של המקום הזה, המבנה עצמו הוא יצירה מפוארת ומרגשת, גם אם לא היו מוצגות בו יצירות אמנות הוא היה מרתק ואפשר היה לבלות בו ארוכות. התוספת של אוסף האמנות המודרנית של פינו, הופכת אותו למקום מרגש במיוחד שמעורר במבקרים בו מנעד רחב של תחושות, רגשות ושאלות. האוסף כל כך גדול והתחושה היא שרק רוצים לראות עוד ועוד.
תערוכת הפתיחה של המקום נקראת OUVERTURE, בתרגום פשוט – פתיחה. אבל מבחינת פינו יש כאן משמעויות נוספות, כמו למשל פתיחות, מילה המייצגת את הערכים שלו ואת הרצון שלו להביא יותר ויותר אנשים להיות פתוחים ליצירה העכשווית, למגוון תרבויות ולדעות שונות. ויש עוד משמעות שרומזת אולי על העתיד, OUVERTURE היא גם היצירה הפותחת את האופרה, לפני ההתפתחות הדרמטית בעלילה. אולי אפשר להסיק מכאן על היצירות הבאות שיבחר פינו להציג במקום.
בין האמנים באוסף בפתיחה תמצאו את אורס פישר עם פסלי השעווה המרהיבים שלו שנמסים לכם מול העיניים, את הצילומים המרגשים של סינדי שרמן (אני רוצה את כולם, או לפחות חלק), את החפצים הממוסגרים של ברטראן לאבייה, את המייצגים של דויד המונס וגם את היונים של מאוריציו קטלן (רמז: הרימו את העיניים למעלה כשאתם מתחת לקופולה) ועוד ועוד.
אבל לא רק המבנה והאוסף הרשימו אותנו, גם הגישה. בעבר, למבקרים במוזיאונים בפריז הייתה תחושה שהם לא מונגשים מספיק מבחינת הסברים לאנשים שאינם דוברי צרפתית. היום הדבר שונה ורוב התערוכות המתחלפות והמוזיאונים הגדולים מספקים הסברים בשפות שונות. ניתן כמובן לשכור מדריכי אודיו, מדריכים אנושיים ולקבל הסברים מקיפים בכל תערוכה.
אבל בבורס דה קומרס הלכו עוד צעד קדימה וכיאה למוזיאון שנפתח בשנת 2021 הוא גם מתנהל ככזה. בכניסה למוזיאון מעודדים עובדי המקום את המבקרים בצורה עדינה להכנס לאפליקציה (שאין צורך להוריד ישירות למכשיר) שבה יוכלו להאזין לכל ההסברים מבלי לשכור מכשיר אודיו ומבלי להוסיף תשלום (רלוונטי מתמיד גם בהיבטי היגיינה). בנוסף, מוצעים סיורים מודרכים בתשלום סמלי, אבל אם אתם לא מעוניינים בסיור שלם, במוזיאון מסתובבים מדריכים שנמצאים שם כדי לענות על שאלות ולספק הסברים על דברים שמעניינים אתכם. זה מדהים! אחד הדברים הכי שירותיים שחוויתי לאחרונה. אתה בוחר על מה אתה רוצה הסבר ממדריך אנושי ולא מאפליקציה. כמובן שבמקום יש וויפי חופשי, כמו גם אפשרות לשכור אוזניות ומטען לטובת העושים שימוש באפליקציה. והוא אפילו ממוזג!
בנוסף לשוטטות במוזיאון תוכלו לבקר בחנות הספרים שליטרלי אני רוצה כל מה שנמכר בה, כמו גם לעלות לקומה העליונה ולשבת במסעדה Halle aux grains (אולם התבואה) של מישל וסבסטיאן ברה המפורסמים. המסעדה פתוחה מהצהריים עד חצות ומוגשות בה ארוחת צהריים, שעת תה וארוחת ערב.
אני שמחה בשבילכם שטרם ביקרתם במקום, כי אתם עדיין לפני חוויה רב חושית שתשאר אתכם לנצח.
ורה שפיר
שרון אהבתי מאד את הרשימה והתמונות . בתור ותיקת פריז ,זה מחזק אצלי את הגעגועים ,יוצר הנאה ממגנטת, ומגוון את הבלוג . תמשיכי ותצליחי.
Paris Chez Sharon
תודה רבה!
דפנה
תודה על הפוסט. עוד משהו לטיול הקרוב….
Paris Chez Sharon
בשמחה!
גלי
המוזיאון הכי יפה שראיתי בחיי❣️❣️❣️ מזמן לא פירפר לי ה-❤️ ממוזיאון
ובכלל הייתי מוכנה לגור שם.
והאוסף אויי האוסף מדהים מדהים מדהים
חובה על כל מי שמתכנן חופשה בעיר האורות, הזמינו כרטיסים מראש.
גלי
Paris Chez Sharon
LOVE U
יפה לך הבורס
סמדר אליאסף
תודה…מחכה כבר לבא
וגם לסייר איתכן
Paris Chez Sharon
🙂
ציפי ברנדיס
תודה רבה לך שרון ,את מגבירה את הגעגועים לפריז עם המלצותיך וסיפוריך.
Paris Chez Sharon
תודה ציפי!!
מזל רוזיליו
וואו. מדהים ,תודה לכן שרון וגלי על הכתבה המפורטת והמעניינת.
בדר"כ כשאני בפריז ,אני מעדיפה להיות במלון נובוטל לה-האל ,שזה הכי בקירבת מקום כמובן שאבקר שם בביקורי הבא .תודה לכן🌹♥️
Paris Chez Sharon
איזה כיף! נא להזמין מראש 🙂
Ediana Aldea
כמה כייף לסייר איתכן גם אם זה וירטואלי,
Merci beaucoup Gali & Sharon
God bless you 🙂🙂🙂
Paris Chez Sharon
תודה רבה!
נועה בר-נס
תודה שרון, מאד מעניין!
Paris Chez Sharon
בשמחה 🙂
נירית
געגועים!!!
Paris Chez Sharon
🙂
איציקאוףחיפה
מדהים. אילולי הקורונה הארורה. הזאת כבר הייתי על מטוס לפריז. מקנהה בכל מי. שראה ואשרייך שרון.
איציקאוףחיפה
Paris Chez Sharon
לגמרי מקסים!
אביבה סברו
תודה על האינפורמציה , מעוניינת לקבל עוד בנושא האמנות , אהבתי את מה שנשלח
בברכה ותודה אביבה סברו
Paris Chez Sharon
🙂
יפה
מדהים ! ואת שרון מדהימה וכל כך יסודית בכל הסבר שאת מנגישה לנו כאן באתר הבלוג שלך שאני קוראת כל מילה בשקיקה ! יישר כח !
Paris Chez Sharon
תודה רבה יקירה 🙂
צביקה זליקוביץ
שאפו!!!
כפריזופיל (מכור קשה) – תודה יקירתי. אחרי מצור קורונה. דבר ראשון ישר ל"בורסה".
צביקה זליקוביץ.
(מנצ'לה מוכר ספרים).
Paris Chez Sharon
Merci 🙏❤️
אורנה בלחרסקי
עדיין מעכלת את גודל היופי של המקום התערוכה והסביבה.רק הבוקר קראתי את המאמר שלך והתחברתי… תודה על השיתוף
Paris Chez Sharon
בשמחה רבה 🙂
נועה
שרון תודה!
הייתי במוזיאון והרגשתי בדיוק כמוך.
שזה המוזיאון הכי מדהים שהייתי בו מעולם ושהוא ישאר איתי לנצח.
כתבת ככ יפה ונתת שם למה שהרגשתי כשהסתובבתי שם..
Paris Chez Sharon
איזה כיף לקרוא 🙂