עוגות בחושות של סופרמרקט בפריז

כשפרסמתי את הפוסט בנושא קינוחי סופרמרקט בפריז קבלתי המון תגובות נרגשות בערוצים שונים. מסתבר שהאהבה של ממוש ושלי לסופרמרקטים היא נחלתם של רבים, רוב חובבי הקולינריה מרגישים בסופר כמו בלונה פארק או בסוג של מוזיאון אכיל, אין טיול בלי לסמן על המפה כמה סוגים שונים של סופרים והזמן שניתן לבלות בהם לא מדיד.

כשמדובר בסופרמרקט בפריז, הרי שכמעט בכל מחלקה אפשר למצוא חומרי גלם מרתקים, כמובן שאני מתמקדת בתחום המתוקים, אבל גם בתחום הרטבים, הגבינות, היין, השימורים, בכל מקום אפשר למצוא מוצרים מעניינים ומיוחדים שקשה לעמוד בפניהם. כשהייתי עוד תיירת בעיר שלי הייתי חוזרת ממנה בכל פעם עם מזוודה עמוסה בחומרי גלם, היום אני פשוט צריכה להכנס לאחד הסופרים שנמצאים מתחת לצימר(ון) דלאקס.

בעקבות כתבת קינוחי הסופרמרקט ולאור הביקוש הרב, החלטנו לבדוק עוד מוצרי סופרים כמו שוקולדים לפסחא, פתי-בר וקוקיז. בכתבות על הפתי-בר והקוקיז הסברתי את נושא ה Goûter שבזכותו תחום העוגיות, הביסקוויטים והעוגות הקטנות בסופרמרקטים הצרפתיים כל כך מפותח.

״גוטה״ הוא חטיף וגם הפועל לטעום, אבל בצרפת הכוונה לשעה מאוד ספציפית ביום בה ניתן לאכול חטיף מתוק. בשעה 16:00 מקבל כל ילד וגם מבוגר את החטיף היומי, הגוטה. בעבר היה מדובר בטרטין (פרוסת לחם או בגט) עם חמאה או ריבה, קוביית שוקולד או פה-או שוקולה. עם התפתחות התעשייה נכנסו סוגים שונים ומגוונים של חטיפים לתפריט הגוטה. מכאן אפשר להבין שאחת הסיבות לריבוי הבסיקווטים, העוגיות, העוגות הקטנות והחטיפים המתוקים היא שעת הגוטה.

אז הנה מגוון מוצרים ממחלקת העוגות הבחושות שניתן למצוא בסופרמרקט פריזאי, איזה הכי נראה לכם? חשוב לציין שאין לנו כל קשר עסקי לחברות שאת המוצרים שלהן בחרנו והפוסט הוא חוויתי למהדרין.

עוגות שיש קטנות של BONNE MAMAN
את חברת בון מאמה כולם מכירים בזכות הריבות המפורסמות שלה עם מכסה המשבצות האדומות לבנות (מוטיב ג'ינגהם), אבל למען האמת "אמא טובה" היא חברה שלה מגוון של מוצרים והריבה היא רק אחת מהם.

חברת בון מאמה נולדה בשנת 1971 בכפר הקטן Biars-sur-Cere השוכן בסמוך למפגש הנהרות סר ודורדון, אזור נפלא במחוז לוט. השם "בון מאמה", ממש כמו שנקראות הסבתות במשפחות הצרפתיות, נבחר כדי להעביר מסר – אנחנו מייצרים ריבה שנעשית באהבה, ממש כמו אמא שמכינה ריבה לילדיה.

בשנות ה 90 נפתח אגף חדש בחברה – העוגות והעוגיות. בתחילה יוצרו עוגיות גאלט, סבלה וטארטלטים קטנים ממולאים, בהמשך התווספו עוגיות מדלן, פיננסייה, יוגורט, קינוחים, קרפים, פתי בר ועוד.

הפעם בחרנו לטעום את ה Petits Marbres, כלומר עוגות השיש הקטנות של המותג. מדובר באריזה גדולה שבה 10 עוגות קטנות ארוזות כל אחת בשקית נפרדת, דבר אשר שומר על הטריות של העוגה ובא לידי ביטוי במרקם שלה.

האמת היא שהופתענו מאוד, מדובר בעוגת שיש קטנה ויפה למראה בטעם עדין של שוקולד ווניל. מה שהפתיע אותנו הוא הלחות המדהימה של המוצר והעובדה שלמרות שמדובר בעוגות קטנות מאוד הן לא יבשות ומרגישות כאילו יצאו מהתנור ביום בו טעמנו אותן. העוגה נפלאה לכל שעה של היום ליד קפה או תה או סתם כנישנוש.

עוגת שוקולד בצורת פתי בר של חברת LU
אם אתם עוקבים אחרי כתבות הסופרמקרט שלנו, אתם כבר יודעים לדקלם שחברת LU שהוקמה ב 1846 על ידי Jean-Romain Lefèvre ו Pauline-Isabelle Utile (ראו את האותיות המודגשות, מכאן השם LU) בעיר נאנט שבצפון מערב צרפת, היא אולי החברה החשובה ביותר בצרפת בתחום הביסקוויטרי. חברת לו המציאה את הפתי בר ב 1886 ומאז הפכה לשם דבר בתחום הביסקוויטים והעוגיות.

בנוסף לפתי בר לחברה יש מגוון גדול מאוד של מוצרים כמו ביסקוויט Prince שנחשב לאחד מרבי המכר המובילים בצרפת, מותג Granola המעולה ואיך אפשר בלי מקלות ה Mikado (הפוקי היפני) שאי אפשר להפסיק לאכול. מדובר בחברה שהמוצרים שלה נחשבים למעולים ביחס למוצרי מדף אחרים וכמעט כל חידוש שלה זוכה לחיקוי על ידי מותגים אחרים.

הפעם בחרנו לטעום מוצר של לו שנשען על מוצר הדגל של החברה, הפתי בר. מדובר בעוגת שוקולד קטנה הנקראת Moelleux Chocolat המגיעה בצורה של פתי בר רק שהיא תפוחה יותר, עשירה בצ׳אנקים של שוקולד וכמובן בצבע שוקולדי.

כל עוגה קטנה ארוזה באריזה נפרדת, דבר העוזר לשמור על הטריות והלחות שכה חשובה במוצרים מסוג זה. המוואלו טעים, עדין במרקם ומפתיע מבחינת כמות חתיכות השוקולד שניתן למצוא בו. 

גאלטים רכים בשוקולד של חברת ST. MICHEL
חברת סאן מישל היא אחת החברות המפורסמת ביותר בצרפת בתחום הגאלטים, אותן עוגיות חמאה עגולות וזהובות המגיעות בעוביים שונים. החברה נוסדה בשנת 1905 על ידי Joseph Grellier שרצה לשמח את תושבי הכפר שלו בעל השם משובב הנפש Saint Michel-Chef-Chef שנמצא במערב צרפת בסמוך לאוקינוס.

חלק גדול מההצלחה של המותג מיוחס לקונסטאנס, אשתו של ג׳וזף, שהציעה למכור את העוגיות לנשים הבאות לטבול בחופי האוקינוס. בעקבות ההצלחה הגדולה, ב 1919 נחנך המפעל לייצור העוגיות כשהסמל הנבחר למותג הוא תרנגול המסמל את האזורים הכפריים של צרפת ואת חומרי הגלם האיכותיים שניתן למצוא בהם.

בין המוצרים המפורסמים של המותג ה Sablés de Retz, אותן עוגיות חמאה עגולות ופציחות עם נגיעה של קוקוס וכן ה Roudor, עוגיות חמאה עדינות ונימוחות עשירות בחמאה שיוצרו לראשונה כבר ב 1920. כמובן שעם השנים נוספו מוצרים רבים כמו מדלנים, עוגיות מסוגים שונים, עוגות ועוד.

אנחנו בחרנו לטעום מוצר בשם Galette Moelleuse chocolat au lait, כלומר גאלט עסיסי עם שוקולד חלב. מדובר במעין עוגה ספוגית עדינה מאוד שצד אחד שלה מצופה בשוקולד חלב ועל הצד השני מוטבע לוגו התרנגול של החברה. 

העוגות הקטנות מגיעות באריזות נפרדות כדי לשמור על לחות המוצר, העוגה עדינה מאוד ועסיסית ונגיעת השוקולד מוסיפה מאוד לטעם וגם למרקם של המוצר. מכיוון שבעבר טעמנו עוגיות של המותג שפחות אהבנו, הרי שהופתענו מאוד מהמוצר ושמחנו שנתנו לחברה הזדמנות נוספת 🙂

באבה או רום של EUGENE BLOND
את המותג הזה אתם חייבים להכיר, מדובר באחד ממותגי המדף המוצלחים ביותר לדעתנו שמתמחה בעיקר בתחום הגופרה Gaufre וגם הגופרט Gaufrette. המותג נולד בשנת 1894 באיזור ליל שבצפון צרפת, כשאוג׳ן יצר בפעם הראשונה את המתכון ל Petite Gaufrette.

הפטיט גופרט הם וופלים עדינים ונפלאים שאנחנו מוכנות להתחייב שהם הכי טובים שטעמתם. המתכון של בצק הוופל עצמו פשוט מדהים ומילוי הווניל ממכר (יש גם טעמים אחרים כמו שוקולד, פטל, קפה, אגוזים ועוד). אבל לא רק הטעם נפלא, גם העיצוב שלהם. מדובר בוופלים שטוחים ועדינים שעל כל אחד מהם מוטבע פתגם או משפט נחמד שמטרתו להעלות חיוך על פני הנוגס בהם. דרך מקסימה ללמד ילדים וגם מבוגרים פתגמים בצרפתית.

בנוסף לגופרט וכיאה לאיזור צפון צרפת הנושק לבלגיה, אצל אוג׳ן בלונד גם מתמחים בגופרה, וופלים ממולאים שניתן למצוא בד״כ בבלגיה ובהולנד. אצל בלונד הם מגיעים במילויים של וניל, לימון, שוקולד ועוד. אז אחרי ההיכרות שלנו עם המותג המקסים הזה, החלטנו שאנחנו חייבות גם לטעום מוצר אחר שלהם שקרוב יותר לעולם העוגות, הבאבא או רום (דודתה הצרפתייה של הסברינה).

המצאת הבאבא או רום מיוחסת לשף פטיסייר ניקולא סטורר, שעל שמו קיימת עד היום פטיסרי בפריז הנחשבת לפטיסרי הראשונה בעיר האורות. לפני שעבד השף אצל לואי ה 15, הוא חלש על מטבחו של המלך הפולני סטניסלב לשצ'ינסקי, כשהודח המלך ב 1709 והוגלה מפולין, הצטרף אליו גם סטורר. המלך הפולני, משפחתו וחצרו קבעו את משכנם באלזס שבצרפת, בהזמנתו של לואי ה 15. בהמשך נשא לואי ה 15 לאישה את בתו של המלך הפולני, אימץ למטבחו את הבאבא ובהמשך גם את האופה עצמו.ֿ

אחת הגרסאות מספרת שכצידה לדרך לקחו אנשיו של המלך הפולני גם עוגות. אחת מהן הייתה עוגת הבבקה הפולנית, שבאלזס מכנים קוגלהוף. אלא שהמסע היה ארוך והעוגה התייבשה בדרך. כדי להחיותה, השקה סטורר את העוגה היבשה ביין מתוק ובזעפרן, הוסיף לה ענבים וצימוקים ומעדן חדש בא לעולם. באותה התקופה קרא המלך הפולני את סיפורי אלף לילה ולילה ולכן החליט להעניק לקינוח את השם עלי באבא. בהמשך נוספה שכבה של קרם שאנטיי (קצפת מתוקה) והעוגה עלתה מדרגה נוספת.

אז כמובן שכאשר רוכשים את הבאבא באריזה בסופר, היא מגיעה בלי קרם השאנטיי, אותו אפשר להוסיף אם רוצים בבית. בתוך הקופסה של בלונד נחות להן 3 אריזות נפרדות של באבא או רום, כל יחידה מרגישה כבדה יחסית מה שיכול להעיד על לחות גבוהה (סימן מצוין).

הבאבא מפתיעה מאוד, היא לחה ביותר ועשירה בטעם של רום, יש בה גם חתיכות של תפוזים מסוכרים וצימוקים שהם פחות הטעם שלי אבל ממוש מאוד מאוד אהבה. אפשר להוסיף לה שמנת מוקצפת עם מעט סוכר ואפילו גלידת וניל, חגיגה אמיתית.

המדלנים של Maison Colibri
אחת ההפתעות הטובות של סבב הטעימות הנוכחי הם המדלנים מצופי השוקולד של קוליברי. ״מיזון קוליברי״ (בתרגום פשוט בית קוליברי) נוסד בשנת 1896 בעיר Pons, צפונית לבורדו. ההתמחות של קוליברי הוא תחום המדלנים, הפיננסיירים והעוגות הבחושות כשמוצר הדגל הוא המדלנים עם שכבת השוקולד בצדו המחורץ של המדלן. 

המדלן היא עוגה קטנה, יש המכנים אותה עוגייה, ספוגית ועשירה מאוד בחמאה. המאפיין הבולט שלה הוא צורת הצדף המתקבלת כתוצאה מאפייתה בתבנית שקעים בצורה של צדפות. כמו כל מאפה או קינוח צרפתי קלאסי, גם סביב שמה ומקורה של המדלן התפתחו סיפורים רבים.

אחד הסיפורים המרתקים שייך למאה ה-18. אותו סטניסלב לֶשצ'ינסקי מסיפור הבאבא או רום קיבל לשליטה את חבל לורֶן, שם הקים חצר מלכות והטביע בה גם את חותם נהנתנותו ואהבתו הגרגרנית. ב-1755, במהלך קבלת פנים שהמלך הגולה ארגן לאורחיו בטירתו שבעיירה קומֶרְסי (בחבל לורן), פרצה מריבה סוערת בין השֶף לשף פָּטיסייר. האופה נעלב והסתלק מהמקום, מותיר את המלך ואורחיו ללא קינוח. כמובן שלא ניתן לסיים ארוחה צרפתית אמיתית ללא קינוח, כאן נכנסה לתמונה משרתת בשם מדלן פומייה, שאילתרה בזריזות קינוח בצורת עוגייה, על פי מתכון שירשה מסבתה. האורחים היללו את העוגייה הארומתית, העסיסית ובעלת צורת הקונכייה וכל השאר היסטוריה. 

עוגיית המדלן הפכה למיתוס קולינרי, היסטורי וספרותי, הרבה בזכות ספרו של מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד". הסצנה העוצמתית בה פרוסט מתאר את רגע טבילת העוגייה בתוך ספל התה הפכה לאחד מעמודי התווך של הספרות הצרפתית והעולמית. "הגשתי לשפתי כפית של תֵה, שבה טבלתי חתיכה מהמדלן. אבל בשבריר הרגע, שבו נגעה בחכי, הלגימה הבלוּלה בפתיתי העוגייה…עונג פשט בי…חדלתי להרגיש בינוני, מיקרי…בן חלוף" (בעקבות הזמן האבוד. תרגום: הלית ישורון).

כמובן שבחרנו לטעום את מוצר הדגל של החברה, המדלנים עם שכבת השוקולד. את המוצר הזה ניתן למצוא בכמה וריאציות – מדלן שוקולד בציפוי שוקולד מריר, מדלן קוקוס בציפוי שוקולד מריר, מדלן קלאסי בציפוי שוקולד מריר ומדלן אגוזי לוז בציפוי שוקולד חלב אותו גם בחרנו לטעום.

מדובר במוצר מעולה ביחס למוצרי מדף אחרים, עוגיית המדלן עסיסית מאוד עם טעם אגוזי נפלא, ציפוי שוקולד החלב עדין ומשתלב בצורה מעולה עם המרקם והטעם של העוגייה עצמה. אחד הדברים הבעייתיים בעוגיות המדלן הוא העובדה שלעתים הן יבשות מדי, כאן מצליחים לשמור על הלחות ולא מדובר בעניין של מה בכך.

יש עוד דברים שתרצו שנטעם בסופרים בפריז? כתבו לנו ואולי נצא לעוד מסע קניות מתוק.

שלכם
הממושיות