שנת 2023, השנה בה נפרדתי מאמא שלי

אין לי אמא, זה הסיכום הכי טהור ואמיתי שלי לשנת 2023. הכל מתגמד, הכל מחוויר, כל הישג שהיה בשנה החולפת נראה פתאום קטן ביחס לתחושת ההחמצה, האובדן, האין. גם הפרלינה והשוקולד כבר לא מנחמים.

השכול הפרטי שלי הגיע בתקופה בה כולנו שוחים בים של שכול לאומי, השילוב הזה הפך את החלק האחרון של שנת 2023 לתקופה הקשה ביותר בחיי. אני לא מתביישת לכתוב את זה ולא מייפה את המציאות, אני מסתכלת לה בעיניים ויודעת שהקושי הזה אמיתי, נוכח וכואב, כואב מאוד.

ואז אני נזכרת בשבעה, במאות האנשים שהגיעו ושיתפו אותנו בכל מיני דברים שחוו עם אמא. באהבה ללא גבולות אלינו, הילדים והנכדים שהיו כל עולמה מאז שהגיעו לעולם, בחיוך הגדול, בצחוק המתגלגל, באיפור, בלק ג׳ל ובתספורת המסודרת, בפינוק, באהבה לאוכל ולבופי הכלב שהיה חבל ההצלה שלה מהלבד בשנים האחרונות. 

בעיקר בלטו שני דברים בשבעה, המגוון העצום של האנשים שהגיעו מכל תחנות חייה וחיינו, מכל הארץ, מכל הגילאים, המינים, העדות והמגזרים. הדבר השני הוא ההרגשה של כל אחד ואחת מאותם רבים שהגיעו שאמא העניקה להם חום ואהבה וקיבלה אותם כמו שהם, ללא תנאים.

כשכתבתי את ההספד ללוויה של אמא היה לי ברור שאני רוצה להתמקד בסופר פאוור שלה, בדבר הכי מזוהה איתה שהיא העניקה לי. יכולתי להזכיר את הילדות, את המאכלים המדהימים מהמטבח ההונגרי, את העוגות הנפלאות עליהם גדלתי (שמככבות גם בבלוג), את תחנות חיינו, הקשיים, ההצלחות, יש כל כך הרבה דברים שאפשר להגיד בהספד אבל אני בחרתי בכוח אחד משמעותי שקיבלתי מאמא שהוא גם מסר לעולם.

אהבה וקבלה של אמא ללא תנאים, זה הדבר הכי חזק שאני אקח איתי להמשך החיים. אמא קיבלה כל בחירה שלי באהבה ובהכלה, גם אם הבחירה לא הייתה לטעמה, היא ידעה לתת לי את המקום שלי, את האפשרות שלי לבחון את הבחירה ולהחליט בעצמי אם היא נכונה לי או לא. גם אם הסתבר בסופו של דבר שהבחירה לא הייתה נכונה, היא תמיד הייתה שם בזרועות פתוחות ובבית חם לקבל אותי בחזרה בחיוך ובאהבה.

כך היה גם כשהחלטתי לעזוב את השב״כ, כשהחלטתי לטוס לפריז, כשרציתי לחזור לארץ בעקבות משבר והיא דחפה אותי להישאר וכמובן כאשר סיפרתי לה על גלי שהפכה עבורה לעוד בת. בכל שנה ביום ההולדת שלה נהגתי לפרסם בפייסבוק פוסט בו אני מספרת על כח העל הזה שלה, והתגובות על הפוסט עשו אותה מאושרת וגרמו לה לשבת בפרלמנט השכונתי כמו טווס וליהנות מהמחמאות. אני כל כך שמחה שהיא ידעה גם בחייה שזה הדבר הגדול ביותר שקיבלתי ממנה.

ואם כבר מדברים על טווס ועל הפרלמנט, אני אסיים עם אירוע משמח אחד משנת 2023 (היו רבים, אבל לצערי אני לא ממש במצב לחגוג, כולנו לא במצב). במהלך השבעה שמעתי לא אחת כמה אמא הייתה נרגשת לראות אותי לצד פייר ארמה בגמר ״הקינוח המושלם״ ששודר במהלך השנה החולפת. אמנם, הביקור של ארמה בישראל התרחש בשנת 2022, אבל את התוצרים ראיתם בשנת 2023. 

כל מי שעבר לידה באותו היום קיבל דיווח על ההשתתפות שלי בפרק וגם במהלך העונה היא נהגה לדווח לי שרואים אותי במעברונים בתוכניות. הרגשתי אז כמה היא מאושרת ונרגשת, כמה היא גאה בהישג הזה שהוא בעצם אחת מפסגות העשייה שלנו בעולם אותו בניתי בשתי ידיים ולאחר מכן בארבע ידיים כשממוש הצטרפה לעסק.

ההישג הזה הוא שלה כמו שהוא שלי, היא זו שנטעה בי את האמונה שאוכל לעשות כל מה שארצה, אוכל לבחור כל בחירה שנראית לי והיא תהיה לצדי גם אם אצליח וגם אם אכשל, גם אם אעוף למקום אחר וגם אם אשוב הביתה. 

גם אמא וגם האמונה הזו ישארו איתי לעד.

שלכם
שרון