חג הקרפים עם מגנש פלצ'ינטה של סבתא ארז'י

מגנש פלצ'ינטהסבתא ארז'י עומדת במטבח המואר שברחוב הפרטיזנים, היא לא זזה מהמחבת המונחת מעל להבה קטנה. על השולחן הבהיר ניצבת צלחת גדולה מהסרוויס עם הפרח. חתיכת מרגרינה תוססת במחבת ובתנועה הכל כך אופיינית, מוזגת סבתא מצקת של בלילה ריחנית לתוכה. בתנועות מושלמות היא מעגלת את החביתית, או בשפתה הפלצ'ינטה, בתוך המחבת ויוצרת עיגול מושלם. עם פלטה דקה היא מרימה מדי פעם את קצוות החביתית ומציצה, בודקת האם השיזוף בריא או שמא יש צורך בעוד זמן מה.

ואז בהחלטה של רגע אחד היא יודעת, היא פשוט יודעת שזה הרגע הנכון להחליק את החביתית מהמחבת לצלחת מהסרוויס עם הפרח. בתנועות מדודות היא בוזקת אבקת קקאו עלית וסוכר על הפלצ'ינטה החמה וחוזרת על התהליך במשך דקות ארוכות. לאט לאט נבנה לו מגדל של חביתיות עסיסיות כשביניהן קקאו שלאט לאט נמס מחמימות הפלצ'ינטה. ואז מגיע הרגע בו מונחת החביתית האחרונה על שכבת הקקאו המתוקה. יש רגעים בחיים של אושר טהור, רגעים כאלה שנוצרים בלב לאורך השנים ובכל פעם נזכרים בהם בחיוך.

אצלנו במשפחה השם שניתן למגדל הפלצ'ינטה הוא מגנש פלצ'ינטה, אבל לא סתם מגנש, אלא מגנאאאש, כזה שההגייה שלו נמתחת לה בדיוק כמו שאתם מדמיינים סבתא הונגרייה מדברת. עם זאת, השם המקורי של המגדל הוא צ'וסטטוט פלצ'ינטה (CSÚSZTATOTT PALACSINTA), כלומר חביתיות מוחלקות, משום שמחליקים אותן מהמחבת אחת על השנייה. הפלצ'ינטה הם, אם תרצו, הקרפים של ההונגרים ואפשר למלא אותם במילויים מתוקים או מלוחים. כאשר מכינים אותן כחביתיות נפרדות, כמובן שמשזפים אותן משני הצדדים וממלאים בכל דבר אפשרי, עדיף שוקולד 🙂 את המגנש היינו אוכלים בדרך כלל באירועים מיוחדים, או כשסתם היה צריך משהו מנחם.

מגנש פלצ'ינטהסבתא ארז'י, אמא של אבא, הייתה אלופת הז'רבו אבל הייתה גם ללא ספק גם אלופת המגנש ובהמשך העבירה את המתכון לאמא ז״ל (התמונה ממחברת המתכונים של אמא שלקחתי איתי לפריז) שהייתה עושה אותו הכי טעים שיש, הכי קרוב לזה של סבתא. הקסם של היצירה הזו הוא גם בפשטות שלה, אבל בעיקר בעובדה שהפלצ'ינטה משתזפים רק בצד אחד והצד השני נשאר רך מאוד וחמים, כך הוא סופג לתוכו את הקקאו והסוכר. השכבות נערמות אחת על השנייה והעובדה כי צד אחד של החביתית נשאר רך, הופכת את המגדל להר של רכות ועסיסיות שקשה לתאר. 

ולמה דווקא היום אני מתכננת להכין את המגנש? משום שהיום חל בצרפת חג הקרפים. במהלך חודש פברואר צרפת מתמלאת בקרפים מתוקים וגם מלוחים, עמוסי כל טוב. החגיגה מתחילה ב 2.2, מועד קיומו של חג השנדלר (Chandeleur) ונמשכת כמעט לאורך כל החודש.

מדובר בחג קתולי בו מציינים הנוצרים את הצגתו של התינוק ישו, 40 יום אחרי לידתו (חג המולד), בבית המקדש. לזכר אירוע זה, נחגג חג השנדלר בו צליינים היו מקיימים תהלוכות עם נרות במהלכן כובדו בקרפים.

אבל לא רק ענייני דת קשורים ביום הזה, החג הדתי מתחבר לאירוע חילוני לגמרי. ה 2 לפברואר מסמל מעין הקדמה לאביב, תקווה לשפע, פיריון. כך, חגגו במקביל חג דתי עם אירוע חילוני. הכנת הקרפים הייתה אירוע משמח וססגוני, מלווה גם באמונות תפלות, כמו הכנת הקרפים תוך כדי החזקת מטבע כסף או זהב.

מגנש פלצ'ינטההקרפ הוא בדרך כלל בצק דקיק העשוי מקמח חיטה או מקמח כוסמת, או אז הוא נקרא בפי הצרפתים גאלט והוא בעיקר מוגש כקרפ מלוח עם מילויים שונים. מדובר במאכל כמעט בסיסי עבור הצרפתים, הרואים בו כארוחה מלאה בליווי סלט ירוק, כשלקינוח כמובן מוגש הקרפ המתוק, העשוי בדרך כלל מקמח חיטה. המקום בו נוגסים הצרפתים בקרפים שלהם, נקרא קרפרי.

סוגים שונים של "קרפים" יש בתרבויות רבות, פנקייק אמריקאי, פנקייק יפני ופלצ'ינטה הונגרית הם מהמפורסמים שבהם. אז לכבוד החג, הנה המתכון המופלא של המגנש של סבתא שמצאתי במחברת המתכונים המצהיבה של אמא. בניגוד לנטייה שלי לדייק על הגרם, את המתכון אני מביאה כמו שהוא, רק את המרגרינה אין סיכוי שאשמר 🙂

מגנש פלצ׳ינטה של סבתא ארז׳י

חומרים 
פלצ׳ינטה:
5 ביצים מופרדות (L)
50 גרם חמאה רכה 
5 כפות סוכר
5 כפות קמח רגיל
1 כוס חלב (לא דל שומן)

מילוי:
קערית קקאו מנופה
קערית סוכר
מומלץ ליצור קערה של תערובת קקאו וסוכר ביחס של 1:2 (על כל כף קקאו 2 כפות סוכר)

הכנה 
1. מפרידים ביצים לחלמונים ולחלבונים.
2. בקערה גדולה טורפים ביחד חלמונים עם חמאה וסוכר.
3. מוסיפים את הקמח והחלב וממשיכים לטרוף.
4. בקערת מיקסר מקציפים את החלבונים לקצף יציב.
5. מקפלים את החלבונים המוקצפים לתערובת החלמונים.
6.מחממים מחבת עם תחתית בגודל 20 ומשמנים עם חמאה.
7. באמצעות מצקת מניחים שכבה של בלילה במחבת (לא דקה כמו קרפ, עם קצת נפח), משטחים את הבלילה על ידי תנועות סיבוביות של המחבת.
8. בודקים מדי פעם באמצעות פלטה האם גב הפלצ'ינטה השחים, ברגע שהוא זהוב מספיק מסירים מהאש.

הרכבה
ועכשיו לקטע החשוב – ישנן שתי טכניקות של הרכבה:
טכניקה ראשונה – את הפלצ'ינטה הראשונה יש להחליק על צלחת שטוחה, כך שהחלק השזוף יהיה כלפי מטה והחלק הרך כלפי מעלה. מיד לאחר החלקת החביתית, בוזקים עליה כף קקאו ושתי כפות סוכר (או 3 כפות מתערובת סוכר וקקאו שהוכנה מראש באותו היחס). וכך חוזרים על התהליך כשאת שאר הפלצ'ינטה יש להפוך מעל הצלחת, כך שהחלק השזוף כלפי מעלה. בין כל חביתית לחביתית בוזקים את הקקאו והסוכר, למעט האחרונה, אותה משאירים חשופה.
טכניקה שנייה – אותו הדבר בדיוק, רק שאת כל החביתיות מחליקים מהמחבת עם החלק השזוף כלפי מטה ורק את החביתית האחרונה הופכים כך שהחלק השזוף כלפי מעלה. זו הטכניקה העדיפה על המשפחה שלנו 🙂

אוכלים מיד עם סיום ההכנה, כשהמגנש חמים, עסיסי ונוזלי.
 
בתיאבון
שרון

תגובות

  • 02 פברואר 2024
    דינה

    נראה נהדר וינוסה היום. תודה.
    בתמונה נראה כאילו יש בין השכבות קרם.
    ?
    ואיך לדעתך תגיב ארז'י לנוטלה במקום קקאו/סוכר? יעבור?

    תשובה
  • 02 פברואר 2024
    שארלוט

    הייי מממושיות,
    אצלנו לא צריך חג בשביל להכין קרפים😉😋 קרפים זו החגיגה הגדולה אצלינו.
    אבל ׳מגדל׳ כזה של קרפים מעולם לא עלה עד דעתנו🤪 דווקא עם פנקייק כן..
    זה מתכון אדיר ונראה שיהיה לנו סופ״ש חורפי ומנחם בזכות סבתא ארז׳י…
    אוהבים כל מתכון שאת מעלה ובעיקר את הסיפורים מאחורי הקלעים🥂💫
    שארלוט

    תשובה
      • 16 פברואר 2024
        רונית ויידה ז"ל

        תודה רבה שרון,
        החזרת אותנו לילדותינו ,געגועים לבית ההורים ההונגרי.
        יישר כוח!

        תשובה
  • 16 פברואר 2024
    אסתי

    אצלנו קראו לזה רוקוט (מוערם או שכבות) פולוצ'ינטה והמילוי היה אגוזים טחונים וריבה לסרוגין. טעים בכל מצב 😆

    תשובה
  • 16 פברואר 2024
    נפתלי

    היי גם סבתא שלי ההונגריה חיה שרה נאה ניצולת אושוויץ וברגן בלזן נהגה להכין הר של פלצ'ינטה, אוי כמה שאני מתגעגע אליה

    תשובה
  • 16 פברואר 2024
    רונית.

    תודה רבה שרון.

    תשובה
  • 17 פברואר 2024
    יעל

    הכנתי לבעלי,אמו ז״ל ממוצא צ׳כי,הוא התרגש כל כך והתמוגג.
    תודה לך

    תשובה
  • 04 אפריל 2024
    עדי

    הי,
    האם יש חלופה לחלב למי שלא יכול להשתמש בחלב רגיל או שזה ישנה מהותית את הטעם ועדיף לוותר?

    תשובה

פרסם תגובה