עוגת ביסקוויטים מוס סטרצ׳יאטלה טירמיסו ליומולדת של ממוש

כמו שאתם יודעים השנה שלנו התחילה באחד האירועים הכי מרגשים של חיינו. ביחד קיבלנו מידי אן אידלגו, ראשת העיר של פריז, את מדליית הורמיי של פריז. בטקס מרגש שהתקיים בחודש שעבר באוטל דה ויל, מול עשרות חברים וקולגות, סיפרה אידלגו את הסיפור שלנו מהעיניים שלה.

במשך דקות ארוכות היא דיברה על המסלול של כל אחת, על סיפור ההיכרות בינינו ועל התרומה שלנו לעיר האורות. כשהיא העניקה לנו את המדליה עצמה היא לקחה את שתי המדליות בידיה והסבירה שבד״כ מעניקים מדליה לאדם אחד, אבל מכיוון שאנחנו ביחד, בלתי נפרדות, המדליה מוענקת לשתינו, לכל אחת המדליה שלה.

אפשר להגיד שזו הייתה המתנה שלנו ליום ההולדת, לשנה הקרובה, לחיים בכלל. אנחנו לא פועלות מתוך כוונה לקבל פרסים, אבל כשההערכה מגיעה היא מחממת כל כך את הלב, מרגשת ומכניסה אנרגיות טובות אחרי שנים לא פשוטות לכולנו. 

אימא אמנם לא נכחה בטקס, אבל האהבה שלה לגלי ולקשר שלנו הולכת איתי, איתנו, תמיד. ״עכשיו אני מבינה למה את מאושרת, אני רוצה להכיר אותה עכשיו״. זה היה המשפט שאימא אמרה לי כשסיפרתי לה שהחברה שבאה לבקר אותי אז בסוכות היא לא סתם חברה, היא האהבה שלי. אבל היא לא סתם אמרה אותו מהפה לחוץ, היא באמת האמינה בו, תמיד ולעולם הוא ישאר בי.

אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול, הייתי אחרי אימון ועמדתי ליד מדרגות של תחנת מטרו ברובע ה 16 של פריז, לא רחוק מהשאנז אליזה. האדרנלין, האהבה, ההבנה שהלב שלי בחר והידיעה שאימא בטוח תפרגן לי הביאו אותי לעמוד באמצע הרחוב בפריז ולהתקשר אליה. כמובן שהלב שלי היה על 200 ולא רק בגלל האימון, אלא בעיקר מהתרגשות, כי עמוק בפנים ידעתי שאימא תקבל אותי באהבה בדיוק כמו שאני.

אם תרצו לקרוא את סיפור ההיכרות שלנו תמצאו אותו כאן, אם אתם מכירים את הסיפור אתם יודעים (זהירות ספויילר מתקרב) שנולדנו באותו התאריך, 18.2 וגם באותו התאריך העברי, ל׳ בשבט. אני לא מחפשת הסברים, אני רק יודעת שאהבה כן נופלת לעתים מהשמיים 🙂

בכל שנה אני חושבת איזו עוגה אצור לממוש ליום ההולדת? מתוחכמת, מיוחדת, כזו שאפשר להכין רק למי שאוהבים. אחרי שאמא נפטרה בחרתי להכין לה עוגה מבית אימא. עוגת ילדותי, פשוטה מאוד, עם חומרי גלם בסיסיים אבל עם ים של זכרונות ואהבה שנמצאת בכל ביס שנלקח ממנה. את המתכון לעוגה עליה גדלנו מצאתי במחברת המתכונים המצהיבה של אמא והוא הפך מאז למתכון קבוע בצימר(ון) דלאקס.

השנה החלטתי לשלב כמה אהבות של ממוש לעוגה אחת שהיא חטא גדול. עוגת ביסקוויטים מוס סטרצ׳יאטלה טירמיסו, שילוב מושלם של כמה קינוחים שביחד מתחברים למעדן מושחת שאי אפשר להפסיק לאכול.

שכבות של פתי בר אמיתיים מושקים בסירופ קפה וליקר, ביניהן מוס שוקולד לבן מסקרפונה עשיר עם פצפוצי שוקולד מריר בכמות נדיבה. ממוש ביקשה שאכין את הקינוח הזה עוד ועוד, אז הוא כרגע נח במקרר, שוב.

אגב, את המתכון הכנתי כמובן מראש כדי שיהיה מוכן לשיתוף אתכם ביום ההולדת. כך יצא שאת הצילומים עשינו בשלג הפריזאי המדהים שפקד אותנו, אושר.

עוגת ביסקוויטים מוס סטרצ׳יאטלה טירמיסו
תבנית פיירקס מאורכת 25 ס״מ, גובה 7 ס״מ

חומרים 
סירופ קפה:
180 גרם משקה אספרסו או משקה קפה עשוי ממים רותחים וכף קפה נמס
15 גרם סוכר 
30 גרם ליקר קפה קלואה/ברנדי/רום

מוס סטרצ׳יאטלה:
150 גרם שוקולד לבן
700 גרם שמנת להקצפה (מחולקת ל 150 גרם + 550 גרם)
גרגרים ממקל וניל אחד
60 גרם גבינת מסקרפונה בטמפ' החדר
35 גרם אבקת סוכר
150 גרם שוקולד מריר איכותי קצוץ 70% ומעלה

הרכבה:
כ 40 גרם אבקת קקאו משובח מנופה
כ 250 גרם פתי בר איכותיים (או פתי בר ללא גלוטן לעוגה כשל״פ)

הכנה
1. סירופ קפה: ממסים את הסוכר בקפה, מוסיפים ליקר ומערבבים. מצננים.
2. מוס סטרצ׳יאטלה: בסיר קטן ממסים ביחד שוקולד לבן, 150 גרם שמנת וגרגרים ממקל וניל. מניחים בצד לצינון.
3. מקציפים 550 גרם שמנת עם מסקרפונה ואבקת סוכר לקצפת יציבה.
4. מקפלים את השמנת והשוקולד המומסים אל הקצפת, מוסיפים את השוקולד הקצוץ ומקפלים קלות (שומרים מעט מהשוקולד הקצוץ להגשה).

הרכבה
5. מרפדים את תחתית התבנית בשכבה של פתי בר. 
6. מרטיבים את הפתי בר (כשהם מונחים בתבנית) עם כ 2-3 כפות של סירופ הקפה. 
7. זורים מעט קקאו מעל הפתי בר (אפשרי). 
8. יוצקים חצי מכמות מוס הסטרצ׳יאטלה על הפתי בר ומשטחים בעדינות. 
9. מסדרים על הקרם שכבה נוספת של פתי בר, מרטיבים עם סירופ הקפה וזורים מעט קקאו. חוזרים על הפעולה עם החצי הנותר של מוס הסטרצ׳יאטלה ושכבה נוספת (שלישית ואחרונה) של פתי בר אותה מרטיבים עם סירופ הקפה. זורים קקאו ומכניסים למקרר ל 4 שעות לפחות.
10. מוציאים מהמקרר, אם יש צורך זורים עוד מעט קקאו לקבלת מראה מדויק ובעזרת כף גדולה מגישים. ניתן לפזר מעט מהשוקולד הקצוץ על כל מנה.
טיפ: ככל שתמתינו יותר זמן עם הגשת הקינוח, הוא יהיה יציב יותר. אני אוהבת אותו גם רך וגם יציב ולכן אין לי בעיה גם לטעום אותו כשהוא עוד לא יציב לגמרי.

לאב יו ממוש כמו כל המוס בעולם, כפול כל הטירמיסו, כפול כל פצפוצי השוקולד, עצרת!
שלכם
שרון