בתי קפה מעולים בפריז, יש דבר כזה! חלק 13, Bønne קופי שופ נורווגי-טורקי-פריזאי

מאירועי הפרקים הקודמים: בשנים האחרונות נפתחים בפריז בתי קפה רבים המשתייכים לגל השלישי, כאלה שאפשר לשתות בהם קפה העשוי מפולים איכותיים, שנעשה במכונה איכותית על ידי בריסטה שיודע איך לטפל בכל רכיבי המשקה (ובכלל זה חלב טרי). עוד על הגל השלישי תוכלו לקרוא כאן.

כשפרסמתי את הכתבה הראשונה שלי בנושא בתי הקפה המעולים שנפתחו בפריז התגובות היו נפלאות. רבים מכם פקדו את בתי הקפה שהופיעו בכתבה ולכן החלטתי להמשיך לכתוב על הקפה הטוב וכך נולדו עוד ועוד כתבות בתי קפה מעולים בפריז (ראו למטה קישור לכולן).

רשימת בתי הקפה רק הולכת ומתארכת וזו גם הסיבה שהחלטתי להמשיך לפרסם מדי פעם כתבות בתי קפה מעולים בפריז, הנה הכתבה ה 13 בסדרה ויהיו עוד 🙂. אגב, למי שלא מכיר, בנינו גם מפה מדליקה של הקופי שופס אותם בדקנו, מוזמנים לעשות בה שימוש בשמחה.

והפעם פוסט ממוקד על Bønne, אחד הקופי שופס האהובים עלינו בפריז, אנחנו כל כך אוהבות אותו שהחלטנו להקדיש לו פוסט משל עצמו. לא רק הקפה והמנות שמוגשות בו כלבבנו, אלא גם האנשים שמפעילים אותו הם בדיוק אלה שאנחנו רוצות בקופי שופ שלנו.

מאחורי בון עומדים מלין גימלה לברוטן (Malin Gimle Labråten) וסרדר אוזטורק (Serdar Ozturk), זוג בחיים וגם בעבודה. מלין בת ה 36 הגיעה לצרפת מנורווגיה ב 2017 כדי ללמוד בישול בקורדון בלו פריז, עבדה בכמה מסעדות והייתה על קו פריז-אוסלו במשך כמה שנים.

סרדר בן ה 37, לעומתה, לא הגיע כלל מתחום האוכל. כילד למד סרדר בבית ספר צרפתי באיסטנבול, אחותו חיה כמה שנים בפריז ולפני כמה שנים הוא החליט לעבור לפריז כדי ללמוד בבית ספר לקולנוע. בהמשך עבד בסוכנות ידיעות טורקית בתחום החדשות והתמחה בתרגום/שפות.

סמוך להגעתה של מלין לפריז הכירו השניים והפכו לזוג. בתחילה היא פיתחה את קריירת הבישול שלה והוא את קריירת העיתונות שלו, אבל משהו אחר בער בהם. ״סרדר תמיד התעניין בקפה, בפולי קפה מעולים, הוא אפילו חשב על מסעדה אבל אני הטלתי וטו על הרעיון אחרי שעבדתי בכמה מסעדות והבנתי כמה זה קשה לתפעל מסעדה״ מספרת מלין בעודנו יושבות סביב שולחן עץ במקום המיוחד של השניים.

״לפני כמה שנים התחלנו לדבר על רעיון של קופי שופ כבדיחה ביננו, אפילו חשבתי כבר על השם Bønne – בצרפתית טוב/טעים ובנורווגית פול קפה. היינו מסתובבים לנו בפריז ובשביל הכיף מצביעים על מקומות ואומרים פה זה יכול להיות מדליק, שם זה פחות מתאים וכך הסתכלנו על לוקיישנים והפכנו את זה ליותר ויותר מוחשי עד שמצאנו את המקום הזה באזור מונמרטר״.

כשמלין מסבירה על המקום בו התמקמו בסופו של דבר העיניים שלה בורקות ולא בכדי. מדובר במקום שהיה בעבר בושרי (קצבייה) ולאחר מכן חנות תכשיטים שנאלצה לסגור את דלתותיה בתקופת הקורונה. המקום עמד ריק לאורך תקופה וכשבני הזוג מצאו אותו לפני כשנתיים, הם החליטו לרכוש אותו ולהפוך אותו למקום הקסום בו אנחנו מקיימות את השיחה.

המיקום של בון שנפתח בינואר 2026, הוא באחת השכונות המתפתחות ביותר של פריז, מונמרטר, אבל לא על הפיק של הגבעה שנחשב לתיירותי ופחות אותנטי, אלא למרגלותיה בצד הפחות תיירותי. מדובר באזור בו גרים היום צעירים רבים ולכן נפתחים בו עסקים המותאמים לקהל המעודכן והסקרן.

העיצוב של Bønne מספר סיפור ולכן אנחנו כל כך אוהבות אותו. החלל שימש בעבר כקצבייה, ובני הזוג בחרו לשמר את הרצפה, הקירות ופרטים מקוריים נוספים, כך שהעבר עדיין נוכח בכל פינה. השילוב בין האלמנטים ההיסטוריים לעיצוב הסקנדינבי הנקי והחמים יוצר מקום עם הרבה אופי, כזה שמרגיש גם אותנטי וגם מזמין. אנחנו מרגישות אצל מלין וסרדר כמו בסלון קטן באוסלו, רק בלב מונמרטר.

ומה אנחנו אוהבות לשתות ולאכול במקום? סרדר מכין קפה נפלא, אני מאוד אוהבת את הקפוצ׳ינו שלו שעשוי היטב עם הפולים של Supreme Roastworks. מדובר באחד מבתי הקלייה המוערכים באוסלו הנחשב לשם חשוב בסצנת הקפה הנורווגית. בית הקלייה מתמחה בקפה איכותי מאוד, עם דגש על מקור הפולים, קלייה מדויקת וטעמים נקיים ועדינים, בדיוק הסגנון הסקנדינבי שמעדיף לתת במה לטעם הטבעי של הקפה ולא לטעמי קלייה חזקים. 

אבל לבון אנחנו מגיעות לא רק בשביל הקפה, אלא גם בשביל הטעמים של סקנדינביה, אני כבר אומרת שתצטרכו להתלבט (או שלא) בין כמה וכמה אפשרויות. למשל, לחמניות הקינמון (Kanelbolle) וההל המופלאות, בדיוק כמו שאוכלים בצפון אירופה – רכות, ארומטיות וממכרות. לצד המאפים מוגשים במקום כריכי שיפון עם סלמון מעושן, גבינת שמנת וחמוצים, וגם וופלים סקנדינביים דקים שמוגשים עם ריבת פטל, קרם פרש ו־Brunost, הגבינה החומה הנורווגית, העשויה ממי גבינה (לעיתים מחלב פרה, עזים או שילוב ביניהם), ומפורסמת בזכות טעמה הקרמלי הייחודי.

הביקור האחרון שלנו אצל מלין וסרדר המקסימים היה ממש לפני יומיים, זו הייתה הפגישה הראשונה שלנו אחרי החזרה מחופשות הקיץ. סרדר שנסע לבקר את המשפחה באיסטנבול התרגש מאוד לראותנו והכריז שהביא לנו מתנה. ״אני יודע שאתן עוסקות בעולם המתוקים, החלטתי להביא לכן רחת לוקום איכותית מהעיר שלי, את זאת שאני הכי אוהב״, הוא אמר בהתרגשות והושיט לנו קופסה גדולה ובתוכה ממתקי הילדות שלו, הלב שלו.

אם אתם מגיעים לבקר בבון, מסרו לזוג ד״ש מאתנו, הם מובילים מקום שכולו לב גדול, פתיחות ואהבת כל אדם באשר הוא, וכמה זה מרגש בתקופה כזאת.

כתובת: 56 Rue Labat,
75018 Paris

ואם טרם חקרתם את עולם הקפה הפריזאי, הנה הקישורים לכל כתבות הקפה:

החלק הראשון
החלק השני
החלק השלישי
החלק הרביעי
החלק החמישי
החלק השישי 
החלק השביעי 
החלק השמיני
החלק התשיעי
החלק העשירי
החלק האחד עשר
החלק השניים עשר

שלכם
שרון