מחוץ לפריז

אנחנו הראשונות שנכנסות למסעדה, המארחת מקבלת את פנינו ואנחנו מובלות אל השולחן שלנו. קירות זכוכית גדולים מכניסים את כל האור הרך של ג׳ירונה אל תוך המתחם המרשים ואנחנו מתיישבות ומתבוננות אחת בשנייה כשחיוך גדול על פנינו. החלום שלנו מתגשם, אנחנו

אנחנו הראשונות שנכנסות למסעדה, המארחת מקבלת את פנינו ואנחנו מובלות אל השולחן…

ערב יורד על אלזס. קריסטין פרבר עומדת בלב המעבדה שלה בכפר נידרמורשוויר, בידה האחת צנצנת זכוכית ובשנייה מצקת גדולה, לפניה מונח סיר נחושת גדול מימדים ובו ריבת קווטשים חמה. ביד קלה היא ממלאת את צנצנת הזכוכית ובודקת שלא התגנב לו

ערב יורד על אלזס. קריסטין פרבר עומדת בלב המעבדה שלה בכפר נידרמורשוויר,…

״תבחרי לך סט אחד שאת הכי מתחברת אליו״, מורה לי פטריסיה ליאונהרט מקפה הופטגולד, כשאני שואלת אותה אם היא מוכרת כלים מאוסף הכלים המקסים שמונח על שולחן העץ הכבד. ״אנשים מביאים אלינו סטים של צלחות וכוסות כשהם עוברים דירה או

״תבחרי לך סט אחד שאת הכי מתחברת אליו״, מורה לי פטריסיה ליאונהרט…

אני זוכרת את הפעם הראשונה בה שמעתי את השם לוקסמבורג. זה היה בשנות ה 80, כשהאירוויזיון היא תכלית הכל. היינו מחכים לאירוע הזה כל השנה, כל השכנים הקרובים היו מגיעים אלינו לדירה ואמא שלי שכונתה ״תמי בורקס״ (על משקל סמי)

אני זוכרת את הפעם הראשונה בה שמעתי את השם לוקסמבורג. זה היה…